# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/62/10/

וזה בחינת מצות הגבהת התורה אחר הקריאה, שנוהגין לקנות מצוה זו בדמים יקרים, כמו שכתוב בשלחן ערוך (ארח־חיים סימן קמז, סעיף א). כי עקר ההגבהה הוא על־ידי העמודים של התורה, ועמודי התורה הם בחינת תומכי אוריתא, בחינת "ווי העמדים" (שמות כז, י), שזהו בחינת ממון כידוע (סימן מא), בחינת "עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר" (משלי ג, יח), הינו מחזיקי לומדי תורה שהם תומכי אוריתא שזהו בחינת ממון דקדשה, כי על־ידי צדקה, בפרט צדקה ללומדי תורה - על־ידי־זה נתתקן הממון, כמובא במקום אחר (סימן סט), ואז נכלל שמאל בימין - שנכלל הממון הנמשך משמאלה, בחינת "בשמאלה עשר וכבוד" - בימין, דהינו בהתורה על־ידי שמחזיק ותומך בממונו את לומדי תורה.

וזה בחינת מצות הגבהה שמקים בידיו - שמגביה בידיו את התורה על־ידי העמודים, כדי שיהיו נכללין הידים שהם בחינת עשיה, בחינת משא ומתן, בחינת מעשה ידיו, שזהו בחינת עמודי התורה - ווי העמודים כנ"ל, שיהיו נכללין בהתורה, כי הוא מחזיק את התורה, וזה מרמז על תומכי אוריתא, שעל־ידי־זה נכלל הממון בהתורה, שמאל בימין, וזה שמגביהין בשתי ידים - בימין ושמאל, שיהיה נכלל שמאל בימין, כנ"ל.

ואז מצוה שכל העולם יתנו עיניהם באותיות התורה, כדי לשעבד את העינים ששם אחיזת תאות חמדת ממון וכנ"ל - שיהיו נכללין העינים של כל ישראל בתוך התורה הקדושה, שהיא בחינת עיני ה' כנ"ל, כדי שיתבטל חמדת הממון כנ"ל. כי הגבהת התורה מרמז שמגביהין, כביכול, את התורה לשרשה העליון, שהוא בחינת אוריתא דעתיקא סתימאה ששם כלא ימינא ולית שמאל ולית עשר תמן כנ"ל, ועל זה מרמז הגבהת התורה שמגביהין אותה למעלה לשרשה העליון כנ"ל, ואז נתבטל לגמרי תאות הממון, כי לית שמאל ועשר תמן. ועל־כן צריכין כלם לתן עיניהם אז לתוך התורה - כדי שיהיו נכללין עיניהם בעיני התורה - שיהיה נכלל הכל בעינא חד דרחמי, שהוא בחינת כלא ימינא, שיתבטל לגמרי כל תאות ממון, כנ"ל.

ועל־כן נוהגין לקנות מצוה זו בדמים יקרים, כדי לשבר תאות ממון, כי על־ידי מצוה זו נתבטל תאות ממון, ועל־כן מפזרין הממון על מצוה זו, כי מבאר בדברי רבנו ז"ל במאמר הנ"ל, שעקר שלמות המצות שיהיה בבחינת אמונה, שזהו עקר התקון הוא - כשמפזר ממון בשביל המצוה, שזהו בחינת שבירת תאות ממון, שזהו עקר האמונה, כי עקר האמונה תלוי בשבירת תאות ממון כנ"ל, ועל־כן מצוה זו של הגבהה, שהיא בבחינת תקון תאות ממון כנ"ל, על־כן מפזרין עליה ממון ביותר, ועל־כן נוהגין לקנותה בדמים יקרים, שזהו בחינת תקון תאות ממון, כנ"ל:

שיך לעיל