# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/62/12/

וזה בחינת מה שברכם משה בגמר מלאכת המשכן: ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו - יהי רצון שתשלח ברכה במעשה המשכן, ויהי רצון שתשלח ברכה במעשה ידיכם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ילקוט שמעוני רמז תיח). הינו כי צריכים שתי ברכות, כי מעשה המשכן מרמז על המשכת הדעת, כמובא בדברי רבנו ז"ל כמה פעמים, בבחינת 'כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית־המקדש בימיו' (שבת לג.). ואחר־כך צריכין ברכה במעשה ידיהם ממש, כי אחר־כך צריכים להמשיך הפרנסה מהדעת לבחינת שפע גשמיות, ואז צריכים ברכה שנית, כי צריכים שתי ברכות כנגד שתי בחינות השתלשלות הנ"ל של הממון, שצריכים כנגד זה שתי פעמים שבעים קלין כנ"ל, כי צריכים להכניע את בחינת הקללות הנמשכין מבלעם שהיה "שתם העין" (במדבר כד, ג), כי היה משקע בכל השבעים אנפין חשוכין, כמובא בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (סימן לו), ועל־כן היה לו עין רעה ונפש רחבה, כמו שכתוב (במדבר כב, יח): "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב", כמו שפרש רש"י, כי היה משקע בתאות ממון. ועל־כן כשרוצים להמשיך ממון דקדשה - צריכין להכניע הקללות, דהינו השבעים אנפין חשוכין הנ"ל. וצריכין להמשיך ברכה, בחינת "וברכך בכל אשר תעשה", וצריכים שתי ברכות, כנגד שתי פעמים השבעים קלין הנ"ל, כנגד שתי בחינות ההשתלשלות, כנ"ל. וזה שברכם משה שתי פעמים "ומעשה ידינו" וכו', כנ"ל: