# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/62/13/

וזה בחינת ברכת כהנים, בחינת (ויקרא יט, כב): "וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם". כי הכהן הוא בחינת דעת, בחינת שמירת הברית, בבחינת "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה" וכו' וכמו שכתוב (דברים לג, ט): "יורו משפטיך וכו' לישראל כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו". ועל־כן כל הברכות בידם, כנ"ל. ועקר הברכה על־ידי נשיאת הידים, בחינת (תהלים קלד, ב): "שאו ידכם קדש וברכו" וכו', דהינו שצריכין לשאת בחינת הידים, שהם בחינת עשיה, בחינת ממון הנמשך על־ידי מעשה ידיו - צריך לשאת את בחינת הידים אלו להדעת. ואז כשמקשר העשיה, דהינו הממון להדעת, משם נמשכין כל הברכות כנ"ל, בחינת "וברכך בכל אשר תעשה".

וזהו: וישא אהרן את ידו, ואז דיקא ויברכם ברכת כהנים יברכך ה' - בממון, וישמרך - מן המזיקין, כי אז נמשך ממון דקדשה שהוא בחינת ברכה, שהוא משמר מן המזיקין והסטרא־אחרא, שהם בחינת אנפין חשוכין, כי הממון מקשר להדעת, שמשם נמשך ברכה בחינת אנפין נהירין, בחינת "אור פני מלך חיים", כנ"ל:

ברוך ה' לעולם, אמן ואמן;

וזהו יאר ה' פניו אליך - בחינת אנפין נהירין, כי זה עקר הברכה, כנ"ל:

שיך לעיל