# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/62/14/

וזה בחינת יאוש ושנוי מעשה, שעל־ידי־זה יוצא הדבר מרשות האדם, כמו שכתוב בשלחן ערוך (חשן משפט סימן שנג) לענין גנב וגזלן. יאוש הוא שיוצא מהדעת של האדם, כי עקר יאוש הוא מדעת. ושנוי מעשה על־ידי־זה יוצא מבחינת מעשה ידיו של האדם, כי עקר הממון והקנינים שהם העשירות של האדם, הם נמשכין להאדם על־ידי שתי בחינות אלו, על־ידי בחינת דעת, ועל־ידי בחינת עשיה וכו', שזהו בחינת 'כפלים כיולדה' הנ"ל. וזהו בחינת ברכה כפולה, בחינת שפע כפולה הנ"ל, ועל־כן על־ידי יאוש ושנוי מעשה יוצא הדבר מרשות האדם: