# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/62/3/

ועל־כן קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה - הינו שתי פעמים שבעים קלין. כי עקר הלדה של אדם שהוא בחינת התגלות הדעת, שזה עקר האדם כנ"ל - הוא נמשך מבחינת ימין כנ"ל, שהוא בחינת התורה, בחינת עין ימין, בחינת שבעים פנים לתורה, ועל־כן צריכין קדם הלדה שבעים קלין כנגד השבעים אנפין חשוכין, שהם כנגד העין פנים הנ"ל, והם רוצים, חס ושלום, למנע ולעכב התגלות הדעת והלדה, וצריכין כנגדם לצעק עין קלין לשברם ולהכניעם. ואז נולד האדם בחינת דעת, בחינת תורה, בחינת שבעים אנפין נהירין כנ"ל, בחינת עין ימין, כנ"ל.

אבל הפרנסה והממון שנמשך מבחינת שמאל, כנ"ל, בחינת עין שמאל, על־כן צריכין שתי פעמים עי"ן קלין, כי השתלשלות הפרנסה צריך לירד בשתי בחינות השתלשלות, כי שרש הכל הוא בבחינת כלא ימינא, בחינת עינא חד דרחמי, ששם כלא ימינא (זהר נשא קלז:), בחינת אוריתא דעתיקא סתימאה, ששם כלא ימינא (שם קכט.), ולית שמאל ולית עשר תמן, כמובא במקום אחר (סימן מט), ושם תליא כל ההולדות וכל החיים ואנפין נהירין וכל השפעות של פרנסה ועשירות, בבחינת 'בני חיי ומזונא לאו בזכותא תליא אלא במזלא' (מועד־קטן כח.), שהוא בחינת עינא חד דרחמי, כידוע (תקוני־זהר, תקון ע, קכז.), כי אף־על־פי דלית שמאל ולית עשר תמן, כי שם הוא כלא ימין כנ"ל, אף־על־פי־כן שם שרש כל ההשפעות, כי הכל תלוי שם כנ"ל, רק ששם הוא כלו אור צח ומצחצח בחינת כלא ימין, כנ"ל.

וכשנמשך הדעת בחינת התורה מעינא חד דרחמי, מבחינת כלא ימין למטה לבחינת עינים ימין ושמאל, אזי צריכין לצעק עי"ן קלין, כדי שלא יתגברו חס ושלום, שבעים אנפין חשוכין שאחיזתם מעין שמאל כנ"ל, ואז כשמכניעין השבעים אנפין חשוכין על־ידי השבעים קלין, אזי נתגלה הלדה. ואזי 'דם נעכר ונעשה חלב' (בכורות ו:), כי האנפין חשוכין הם בחינת דם נדות, כמובא במאמר הנ"ל, ואז כשנכנעין האנפין חשוכין בשעת לדה אז דם נעכר ונעשה חלב בבחינת (שיר־השירים ה, יב): "עיניו כיונים וכו' רחצות בחלב" [ועין בזהר הקדוש באדרא רבה (קכט:): כתיב "הנה עין ה' אל יראיו", וכתיב "עיני ה'", לא קשיא, הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין, עין שם]: