# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/62/8/

ועל־כן הגנב שפגם בזה כי פגם בהשגחה כנ"ל, כי עשה עין שלמטה כאלו אינו רואה כנ"ל, נמצא, שפגם בבחינת שפע כפולה הנ"ל - שהוא ממון דקדשה ממון ישראל, כי עקר שפע כפולה הוא כשמקשר להדעת לבחינת השגחה כנ"ל. ועל־כן צריך לשלם כפל מדה כנגד מדה, כי הוא פגם בהשגחה כנ"ל והפריד את הממון שגנב - משרשו שבקדשה מבחינת דעת מבחינת עינים מבחינת השגחה.

כי הגנב בא בחשכה בשעת שנה, וסבר, כשהאדם ישן ועיניו סגורות והדעת נסתלק ויש חשך בבית, כאלו אין מי שישגיח אז, חס ושלום, ועל־ידי־זה הוא פוגם בהשגחה, בבחינת "עיני ה'" - בבחינת אנפין נהירין, ורוצה להתגבר חס ושלום, אנפין חשוכין, שהם בחינת חשך מיתה וכו' כנ"ל, ובאמת עיניו פקוחות וכו' כי "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (תהלים קכא, ד).

והגנב שפגם בזה - על־כן משלם כפל, כי פגם בבחינת שפע כפולה כנ"ל, שאז הממון אינו ממון כלל, כי אין לו חצי תאותו בידו, מאחר שהוסר הדעת שהוא החיות כנ"ל. ועל־כן צריך לשלם כפל - להראות לו מה שפגם כנ"ל, כי עקר תקונו על־ידי תשלומי כפל, שצריך לחזר ולתקן מה שפגם לשלם תשלומי כפל, להמשיך בחינת שפע כפולה, שזה נמשך מהדעת וההשגחה שזה עקר תקונו של הגנב שפגם בזה, כנ"ל. וזה בחינת "חיים שנים ישלם" (שמות כב, ג). 'חיים' דיקא, כי שפע כפולה היא בחינת חיים, כי נמשך מתקון תאות ממון, שהוא בחינת אנפין נהירין, בחינת "אור פני מלך חיים", כנ"ל; ברוך ה' לעולם, אמן ואמן: