# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/62/9/

וזה בחינת מצות הלבשת ערמים, בחינת (ישעיה נח, ז): "כי תראה ערם וכסיתו"; 'כי תראה' דיקא, בחינת תקון העינים, שהוא תקון הברית התלוי בהעינים, כי הבגדים הם בחינת עינים, בחינת כסות עינים, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (סימן כה), בבחינת "כי הלבישני בגדי ישע" (ישעיה סא, י), ישע אסתכלותא (זהר יתרו צ:), כי הלבושין הם בחינת בגדי פאר - דכלילין בגונין סגיאין בגונין דנהירין, והם תקון לפגם הברית שפגם אדם הראשון שאז נאמר (בראשית ג, יא): "מי הגיד לך כי עירם אתה". וכשרצה השם־יתברך לתקנם, נאמר (שם ג, כא): "ויעש להם כתנות עור", כי הלבושין מכסין על עריין, על פגם הברית, כי הם בבחינת אנפין נהירין, כי מלבוש בגימטריא שע"ח - ש"ע נהורין של אור הפנים וכו', כמובא (פרי־עץ־חיים, תפלה, פרק ב).

וזה בחינת ציצית, שהם לבושין דשכינתא, כביכול, בחינת "כי הוא כסותה לבדה" (שמות כב, כו) - דא ציצית (זהר בראשית כג:), כי ציצית הם בחינת עינים, בחינת (במדבר טו, לט): "וראיתם אתו וכו' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" וכו', בחינת העין רואה והלב חומד, כי נצולין על־ידי־זה מחמדת תאות ממון.

וזה בחינת קריעה, חס ושלום, על המת (יורה דעה סימן שמ), כי סטרא דמותא, חס ושלום, זה בחינת אנפין חשוכין כנ"ל, פגם הבגדים, ועל־כן צריכין לקרעם אז, חס ושלום, כי הבגדים הם בחינת אנפין נהירין בחינת חיים, כנ"ל.

ועל־כן בחרבן בית־המקדש נאמר: "בצע אמרתו" (איכה ב, יז) - 'בזע פורפירא דיליה' (קרע את הלבוש שלו) (ויקרא רבה כו, ה), כי המקדש הוא בחינת עינים, בבחינת (יחזקאל כד, כא): "הנני מחלל את מקדשי וכו' מחמד עיניכם", כמו שכתוב (מלכים־א, ט־ג): "והיו עיני ולבי שם". כי שם כל השבעים פנים לתורה, בחינת שבעים סנהדרין שהיו יושבים בבית־המקדש, שמהם תצא תורה, ושם בחינת אור הפנים, בבחינת (דברים טז, טז): "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר", כי שם מאיר אור הפנים, ומשם יוצא כל הפרנסה והשפע לכל העולם בבחינת לחם הפנים, הינו פרנסה דקדשה הנמשך מאור הפנים.

ועקר חרבן בית־המקדש על־ידי חטא עבודה־זרה שעבדו, שזהו בחינת פגם תאות ממון, בחינת "אלילי כסף וזהב", ועל־כן נאמר בחרבן בית־המקדש (יחזקאל ז, יט): "כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה", שזהו בחינת פגם תאות ממון, כנ"ל במאמר הנ"ל, עין שם. וזה בחינת הבכי על חרבן בית־המקדש - לתקן פגם עינים, כנ"ל.

וזה בחינת (איכה א, טז): על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם וכו'. על אלה - בחינת (שמות לב, ד): "אלה אלקיך ישראל", כמו שאמרו רבותינו ז"ל (זהר ויחי רכח.), הינו פגם עבודה־זרה פגם תאות ממון. וזהו עיני עיני - שתי פעמים עין, שהוא על פגם תאות ממון שפוגמין בשתי עינים, בעין ימין ועין שמאל, שזהו בחינת שתי פעמים שבעים קלין, בחינת כפלים כיולדה, בחינת מאה וארבעים קלין כנ"ל, ועל־כן עיני עיני ירדה מים, כנ"ל.

וזהו כי רחק ממני מנחם וכו' - כי על־ידי תאות ממון נופלין שתי נפילות, נפילה אחר נפילה, חס ושלום, כי פגם שתי פעמים בהשבעים קלין, ועל־כן צועקת השכינה עליו שתי פעמים השבעים קלין בחינת קלני מראשי קלני מזרועי כנ"ל. וזהו כי רחק ממני מנחם - 'רחק' דיקא, כי, כביכול, נתרחק ממנו השם־יתברך על־ידי פגם תאות ממון, שעל־ידי־זה נפל נפילה אחר נפילה, חס ושלום, עד שנתרחק ממנו השם־יתברך כנ"ל בבחינת (איכה א, ד): "ותרד פלאים", כמובא בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (שיחות הר"ן סימן ד) שזה נאמר על העשירות דקדשה שנפל מאד, בבחינת "ותרד פלאים", כי על־ידי פגם עבודה־זרה על־ידי תאות ממון נופלין מאד בשתי בחינות נפילות, בבחינת "ותרד פלאים", ואז יורד העשירות דקדשה וכו', כנ"ל.

ועל־כן נאמר בקץ הגאלה (דניאל יב, ו): "עד מתי קץ הפלאות", כי הקץ נפלא מעין כל ונסתר ונעלם מאד, וכל זה על־ידי פגם עבודה־זרה של תאות ממון - שהיא ירידה כפולה, בחינת "ותרד פלאים", ועל־כן אין יודעים עד מתי קץ הפלאות, כי מי שנפל לתאות ממון - קשה לו מאד מאד לעלות משם, כמובן בדברי רבנו ז"ל בהמעשה של הבעל תפלה (ספורי מעשיות יב).

כי עקר הגאלה על־ידי משיח צדקנו, שיבוא במהרה בימינו - תלויה בתקון תאות ממון - שיתתקן על־ידי משיח, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (סימן יג), בבחינת (ישעיה ב, כ): "ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו" וכו', כי על־ידי משיח יהיה תקון הברית, כמובא, בבחינת (שם יא, יב): "ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ", ועל־ידי תקון הברית יתקן פגם תאות ממון כנ"ל, ואז יבנה בית קדשנו בית חיינו ותפארתנו, ששם הוא בחינת תקון תאות ממון, בחינת אור הפנים אנפין נהירין.

ועל־כן נאמר (ישעיה מ, א): נחמו נחמו עמי וכו' - שתי פעמים נחמו, בחינת נחמה כפולה, כי ירדו בכפלים, בבחינת כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה, הינו בחינת פגם תאות ממון, שהפגם הוא בבחינת כפלים, בחינת שבעים קלין כפולין כנ"ל, ועל־כן רחק המנחם, 'רחק' דיקא כנ"ל, עד שיבוא גואל צדקנו וינחמנו בכפלים בבחינת נחמו נחמו כנ"ל, במהרה בימינו, אמן: