# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/63/2/

וזה בחינת מה שהגנב משלם כפל, כמו שכתוב (שמות כב, ג): "חיים שנים ישלם". כי כל הגנבות נמשכין בשרשן על־ידי הבעל־דבר, שהוא הגנב הראשון, ראש לכל הגנבים והרמאים שבעולם, כי הוא מתנהג עם רב בני אדם בדרך גנבה בערמה ורמאות נפלא, בכמה וכמה מיני דרכים שונים שהוא מרמה את האדם וגונב דעתו בכל עת, עד שרוצה לתפסו במכמרתו, רחמנא לצלן, כנודע ונראה בחוש. וכמו שצעק דוד המלך עליו השלום, על זה תמיד, כמו שכתוב (תהלים י, ט): "יארב במסתר כאריה בסכו יארב לחטוף עני במשכו ברשתו ידכה ישח" וכו'; שכל זה הוא בחינת גנבה שבא על האדם, כמו הגנב האורב במסתור כדי לצוד את האדם ברשתו, חס ושלום.

כי באמת על־פי רב, אי אפשר להבעל־דבר שיבא להאדם להסיתו מיד לעברה גמורה, חס ושלום, רק בתחלה מתלבש את עצמו במצות, וגונב דעת האדם ומורה לו התר, ומלביש לו העצה רעה שלו במצות, והיום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה כך עד וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קה:). וכמו שכתב רבנו ז"ל בתחלת הספר בהתורה 'אשרי תמימי דרך' על מאמר רבה בר בר חנה: 'ומתחזי כי ציצותא דנורא חורא ברישיה', שבתחלה מתלבש הבעל־דבר את עצמו במצות וכו', עין שם. ומחמת גנבתו וערמתו קשה מאד להנצל ממנו.

ועל־כן באמת אי אפשר להנצל ממנו כי אם על־ידי צדיקי הדור האמתיים - שכפו את יצרם ועמדו בנסיון וכבשו את המלחמה, שהם יודעים כל דרכיו ומסתוריו וכל דרכי גנבתו, והם יודעים איך להתנהג עמו, כי הם גם הם מתנהגים עמו בגנבה וערמה בבחינת (מגלה יג:): 'שרי להו לצדיקיא לסגואי ברמאותא עם רמאי' (מתר להם לצדיקים לה תהלך ברמאות עם הרמאים), כמו שכתוב (תהלים יח, כז): "עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל". ודיקא על־ידי גנבות וערמות מצילין הצדיקים אמתיים את האנשים אשר נלכדו ברשתו "כצפרים האחזות בפח" (קהלת ט, יב), על־ידי גנבתו וערמתו כנ"ל. כי הצדיקים הם בחינת יעקב שהוא אחיו ברמאות (רש"י בראשית כט, יב) של עשו ולבן, שהם בחינת הסמ"ך־מ"ם והבעל־דבר.

וזהו בחינת מה שכתב רבנו ז"ל בהתורה הנ"ל, שהצדיקים אין יכולין לעורר ולהקיץ את בני אדם משנתם ונפילתם, כי אם על־ידי ספורי מעשיות, שמלבישין ומעלימין בהם את הפנים של תורה שזהו בחינת גנבה וערמה - שמתנהגים עמו ברמאות, שעל־ידי־זה דיקא מוציאין את האנשים מרשתו, בבחינת (איוב יד, כ): "משנה פניו ותשלחהו" - שמשנין את הפנים על־ידי ספורי מעשיות שלא יכירו, ועל־ידי־זה דיקא מוציאין אותו בגנבה מהם. נמצא, שהצדיק מתנהג בגנבה וערמה גדולה כדי להוציא בני אדם מרשת הסמ"ך־מ"ם שנפלו לשם על־ידי דרכי גנבתו כנ"ל, שזהו בחינת התעוררות השנה על־ידי ספורי מעשיות, שעל־ידי־זה מחזירין כמה בני אדם בתשובה על־ידי שמעוררין אותם משנתם על־ידי ספורי מעשיות דיקא כנ"ל. וכן מבאר בכמה ספרים, שהצדיקים מתנהגים עם הבעל־דבר בדרך גנבה, וכמובא בספר 'תולדות־יעקב־יוסף' (פרשת וישלח), עין שם: