# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/63/3/

וזהו בחינת מה שהגנב משלם כפל, כי כל הגנבים נמשכים מהגנב הראשון שהוא הבעל־דבר שמתנהג בגנבה כנ"ל, שממנו מקבלים ונמשכים כל הגנבים וכל מזיקי עלמא. ועל־כן התקון של הגנב הוא דיקא על־ידי בחינת גנבה דקדשה - שהוא בחינת ספורי מעשיות, שמלבש בהם ונעלם בהם בדרך נפלא פנים של תורה, שעל־ידי דרך גנבה זו דיקא מעורר הצדיק בני אדם משנתם ומחזירם בתשובה שלמה.

כי זהו כלל, שאין הדין נמתק אלא בשרשו (עץ חיים שער יג, פרק יא), וכל פגם ועברה צריך להתתקן בשרשו שבקדשה, שהוא כנגד העברה הזאת דיקא, כי את זה לעמת זה עשה אלקים (קהלת ז, יד), בכל דבר. נמצא, שתקון הגנבה הוא על־ידי הצדיק שיכול לעסק עם הבעל־דבר בגנבה, דהינו שיכול לעורר את בני אדם על־ידי ספורי מעשיות, כנ"ל.

ועל־כן צריך הגנב לשלם תשלומי כפל, כי צריך לתקן במה שקלקל, כי על־ידי ספורי מעשיות - שנעלם בהם השבעים פנים של תורה, שעל־ידי־זה הוא התעוררות השנה, על־ידי־זה נמשך עשירות גדול, שהוא בחינת כל הון דעלמא ו"לא תחסר כל בה" (דברים ח, ט), שעל־ידי־זה העשירות זוכין להתבוננות גדול וכו', כנ"ל.

וזה העשירות הוא בחינת שפע כפולה, כי מבאר בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (סימן מ' תנינא) שיש בחינת שפע כפולה, שעל־ידי־זה אין חסר להאדם כלום, כי אין אדם מת וחצי תאותו בידו (קהלת רבה א, לב). נמצא, שלעולם חסר לו החצי, אבל כשנמשך שפע כפולה - אין חסר לו כלום וכו', עין שם. נמצא, זה שזוכה לעשירות גדול הנ"ל שצריכין להתבוננות הנ"ל, שהוא בחינת כל הון דעלמא ולא תחסר כל בה, הוא זוכה לבחינת שפע כפולה, כי אם לאו, לא היה שיך לומר "לא תחסר כל בה", כי אין שום עשירות בלא חסרון כי אם על־ידי בחינת שפע כפולה הנ"ל, כנ"ל.

וזה השפע כפולה שהוא כל הון דעלמא ולא תחסר כל בה - זוכין דיקא על־ידי שמעוררין את בני אדם על־ידי ספורי מעשיות של שנים קדמוניות ומחזירין אותם בתשובה, כי על־ידי שמחזיר אותם בתשובה אזי העונות נחשבין לזכיות, ואזי נעשה התורה כפולה בבחינת "משנה תורה" (דברים יז, יח), כי התורה נכפלה בכפלים לתושיה על־ידי הבעלי תשובה, מאחר שגם מהעונות נעשין זכיות ומצות שהם בחינת תורה. וכמו שכתב רבנו ז"ל בהתורה 'חותם בתוך חותם' (סימן כב) על פסוק (ירמיה נ, כ): "ביום ההוא יבקש עון ישראל ואיננו", שלעתיד כשיתתקנו עונות בית ישראל - יהיו נעשין מכל עונות ישראל תורה, על־ידי שיתהפכו העונות לזכיות וכו', עין שם.

וכל זה נעשה דיקא על־ידי ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, שהם בחינת הדרת פנים שכל השבעים פנים של תורה נמשכין מהם, שעל ידם יכולין לעורר ולהקיץ אפלו את אלו שנפלו מאד מכל השבעים פנים של תורה וכו' כנ"ל. כי הצדיק מתנהג עם הבעל־דבר בגנבה ורמאות כנ"ל, כי כמו שהבעל־דבר גנב לב האדם על־ידי שהלביש את עצמו במצות עד שהביאו לידי עברות, רחמנא לצלן, וגם המצות בעצמן של הבעל־דבר הם עברות, כמו כן עושה הצדיק, כי הוא מתלבש את עצמו בספורי מעשיות שהם ספורין דעלמא, שנדמה לספורים של חל ושיחת חלין, ובהם דיקא מעלים ומלביש השבעים פנים של תורה. וכמו שמובא בזהר הקדוש בסבא משפטים (משפטים צה.), כשנזדמן הסבא עם בני החבריא נדמה להם שמדבר דברי שטות, שאמר: 'עולימתא שפירתא דלית לה עינין נפקת בצפרא' וכו', עד שאמרו זה לזה שאסור להתחבר עמו, כי קבלו מרבי שמעון בר יוחאי שאסור להתחבר עם מי שאינו עוסק בדברי תורה רק בדברי שטות ומלין דעלמא וכו', כמבאר שם. ובאמת הסבא קדישא העלים והסתיר בספור זה שנדמה לשטות, תורה גבה ונעלמת מאד, עד שגלה להם אחרי זה על־ידי־זה כל סודות גלגולי נשמות, כמו שאיתא שם.

נמצא, שהצדיק מעלים עצמו בספורי מעשיות, שנדמים כאלו הם רחוקים מהתורה, ובהם דיקא מעלים את התורה, ועל־ידי־זה דיקא מוציא את הנופלים מאד מבין שני הסמ"ך־מ"ם אפלו אלו שנפלו מכל השבעים פנים של תורה שאי אפשר להוציאם בשום פנים, הוא מוציא אותם על־ידי ספורי מעשיות הנ"ל, עד שזוכין אחר־כך שיתהפכו עונותיהם לזכיות, ונעשה מהם תורה כנ"ל, ואזי התורה כפולה, על־ידי שנתהפכו גם העונות לזכיות, ואזי גם העשירות והשפע הנמשך על־ידי־זה היא גם כן כפולה, בבחינת שפע כפולה הנ"ל, שהוא בחינת עשירות הנ"ל, כנ"ל.

כי העשירות נמשך כפי התורה, כי הא בהא תליא, כמו שאמרו (אבות ג, יז): 'אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח'. וכמו שבהתורה שבפשיטות שצריכין לזה פרנסה, כי אם אין קמח אין תורה, אבל באמת הפרנסה בעצמה נמשך מן התורה, כי אם אין תורה אין קמח, כי כל ההשפעות הכל מן התורה, כידוע (שער הגלגולים, הקדמה יח), כמו כן השפע כפולה הנ"ל, שהוא בחינת העשירות הגדול שצריכים להתבוננות הנ"ל, הוא נמשך גם כן מן התורה הכפולה בבחינת משנה תורה, בבחינת (איוב יא, ו): "כי כפלים לתושיה", הינו בחינת חדושי תורה כפולה, שנעשה על־ידי הבעלי־תשובה שנתעוררו על־ידי ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, שעל־ידי־זה נתהפכו העונות לתורה ולזכיות כנ"ל, שעל־ידי־זה גם השפע כפולה ונמשך עשירות גדול הנ"ל, שהוא בחינת (דברים ח, ט): "לא תחסר כל בה", כנ"ל: