# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/63/5/

וזהו בחינת ספירת העמר, בחינת יציאת מצרים, וזהו בחינת מה שקבל יעקב את הברכות מאביו במרמה ובגנבה דיקא, כמו שכתוב (בראשית כז, לה): "בא אחיך במרמה ויקח ברכתך". וכן ברח יעקב מבית לבן בגנבה דיקא, כמו שכתוב (שם לא, כ): "ויגנב יעקב את לב לבן הארמי" וכו', וכמו שכתוב (שם לא, כו): "ותגנב את לבבי" וכו', שכל זה הוא בחינת הנ"ל, בחינת 'שרי להו לצדיקיא לסגואי ברמאותא עם רמאי' (מתר להם לצדיקים לה תהלך ברמאות עם רמאים), כי "עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל" (תהלים יח, כז). כי עשו הוא הסמ"ך־מ"ם, כנודע (שער רוח הקדש לד), ונהג עם אביו בגנבה ורמאות, כמו שכתוב (בראשית כה, כח): "כי ציד בפיו", שהיה מתלבש את עצמו במצות, כאלו הוא צדיק גמור, ושאל לו: אבא! איך מעשרין את המלח ואת התבן? (בראשית רבה ס, י), עד שהטעה את אביו, עד שהיה ברצונו למסר לו את הברכות, חס ושלום, אבל השם־יתברך ברחמיו סבב סבות עד שקבל יעקב את הברכות מאביו במרמה ובגנבה דיקא, וכמובא בכתבים (עץ־חיים, שער לב, פרק ב), שיש בזה סוד גדול, שצריכין כלל ישראל, שהם בחינת יעקב - לקבל את השפע והברכות בגנבה דיקא, וכנ"ל: