# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/63/7/

וכל זה היה בליל פסח, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י בראשית כז, ט), שאותה לילה שהביא יעקב המאכלים לאביו, וקבל הברכות היה ליל פסח שאז יצאו אבותינו ממצרים. כי יציאת מצרים זהו בחינת התעוררות השנה, כי הגלות נמשל לשנה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (זהר בראשית כח.), וכשיוצאין מהגלות זהו בחינת התעוררות השנה. ועקר יציאת מצרים היה על־ידי בחינת יוסף, כמובא. וכמו שכתוב (שמות יג, יט): "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" וכמובא (בשלח מו.). כי יוסף נגנב מבית אביו, כמו שכתוב (בראשית מ, טו): "כי גנב גנבתי מארץ העברים" וכו'. ועל־כן אחר־כך כשנתועד עם אחיו היה הכל בדרך גנבה והתלבשות, כמו שכתוב (שם מב, ז): "ויתנכר אליהם" וכו'. וכן בסוף האחרון, כשרצה לגלות להם פניו להודיעם האמת היה על־ידי העלילה של גנבת הגביע שהטמין באמתחת בנימין, זה רמז כשהצדיק בחינת יוסף רוצה להכיר את עצמו עם ישראל להראות להם פניו האמתיים, הוא מסבב עמהם בכמה גנבות, עד שמכירין אותו באמת, שכל זה הוא בחינת ספורי מעשיות הנ"ל שמלביש בהם הפנים של התורה, שזהו בחינת גנבה ורמאות של הצדיקים, כדי לעורר העולם משנתם, שאי אפשר לעוררם בשום אפן כי אם בדרך זה, כנ"ל.

ועל־כן עסק יוסף בספור חלומותיו ובפתרון חלומות, כי החלומות הם בחינת ספורי מעשיות, כי כל חלום הוא מעשה. ובאמת מלבש בהמעשיות של החלומות דברים גבוהים ונעלמים מאד מאד, ובפרט בהחלומות של הצדיקים שהם בחינת נבואה, כי 'חלום - אחד מששים בנבואה' (ברכות נז:), כי החלום הוא בשעת שנה, ומי שזוכה לישן בקדשה - אזי כל חלומותיו הם בחינת התעוררות השנה, כי חלומותיו הם בחינת ספורי מעשיות שמלבש בהם פנים של תורה, שעל־ידי־זה מעוררין מהשנה. ולהפך, חלומות של שאר בני אדם הם בחינת התגברות השנה, כמו שספורי מעשיות של העולם הם בחינת התגברות השנה. ומחמת זה דיקא מעורר הצדיק מהשנה על־ידי ספורי מעשיות דיקא, כי זה כלל שאין הדין נמתק אלא בשרשו, וכמו שבארנו זאת במקום אחר, מה שאמר רבנו אז בעת שגלה התורה הנוראה הזאת, שאמר אז רבנו ז"ל (חיי מוהר"ן סימן כה): 'אני אמרתי עכשו שלשה דברים להפך מן העולם וכו'. ואחד מהם הוא - שהעולם אומרים שעל־ידי ספור מעשה נמשכת השנה, ואני אמרתי להפך, שעל־ידי ספורי מעשיות מעוררין מהשנה'; וכמבאר בהלכות יין נסך (הלכה ב), עין שם, הינו כנ"ל. כי 'מניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא' (פסחים כח.), כי אין הדין נמתק אלא בשרשו, כנ"ל.

ועל־כן יוסף הצדיק שקבל כל השבעים פנים של תורה מאביו, כמו שכתוב (בראשית לז, ג): "כי בן זקנים הוא לו". ואמרו רבותינו ז"ל (בראשית־רבה פד, ח): 'כל מה שלמד משם ועבר מסר לו', על־כן היה יודע להלביש התורה בספורי מעשיות, שהם בחינת ספור החלומות שספר לאחיו שהיה מלבש בזה הפנים של התורה. ואחיו לא רצו להאמין בזה, שיש בחלומותיו ודבריו שמספר להם ספורי מעשיות, שמלבש בזה פנים של תורה, והוסיפו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו (לז, ח).

וכן בסוף עלה לגדלה על־ידי פתרון החלום של פרעה, כי יוסף היה מבין האמת והתורה הנעלם בכל ספורי מעשיות - שהם בחינת חלומות כנ"ל, כי באמת גם בחלומות וספורי מעשיות שהעולם מספרין יש בהם גם כן דברים גבוהים נעלמים, רק שאין העולם יודעין מה הם מספרין. אבל הצדיק האמת בחינת יוסף, יודע ומבין את התורה והאמת הנעלם בהם, ועל־כן היה יודע לפתר חלומות של פרעה, ועל־ידי־זה עלה לגדלה.

ועקר הקיום של ישראל במצרים כל ימי הגלות, ועקר הגאלה היה על־ידי יוסף, הינו על־ידי ספורי מעשיות שלו, שהם בחינת החלומות שספר, שעל־ידי־זה נמשך התעוררות השנה, שהוא בחינת הגאלה, כי הגלות הוא בחינת שנה, והגאלה הוא בחינת התעוררות השנה כנ"ל, כי עקר הגאלה הוא על־ידי תשובה, שזוכין על־ידי ספורי מעשיות הנ"ל כנ"ל: