# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/64/1/

יש לרמז על־פי התורה 'תקעו תוכחה' בלקוטי תנינא ח, עין שם כל התורה;

והכלל לעניננו, שיש שלש מחין שהם מחצות פרוסות בפני תאות נאוף, שהם בחינת שלש תפלות היום וכו', וכשהסטרא־אחרא יונק מהרחמנות, ואזי נפגם הרחמנות ונעשה אכזריות ודין, אזי נפגמין המחין בבחינת מחין דקטנות, ומשם מתגבר תאות נאוף, ואזי התפלה - בבחינת־דין, ואז הסטרא־אחרא רוצה לבלע את התפלה שהיא בבחינת דינים, כי יניקת הסטרא־אחרא מהדינים. ואזי צריכין בעל־כח גדול שיתפלל תפלה־בבחינת־דין וכו' וכו', ואזי הסטרא־אחרא מכרחת להוציא ולהחזיר כל הקדשות שבלעה. ולא די בזה אף גם היא מכרחת להקיא ולהוציא גם עצמות חיותה מקרבה ובטנה, בבחינת (איוב כ, טו): "חיל בלע ויקאנו מבטנו יורישנו אל" וכו', שזהו בחינת גרים וכו', עין שם כל התורה היטב כי נורא הוא: