# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/64/3/

נמצא, שעקר פגם הברית, חס ושלום, שהוא פגם התפלה, נמשך על־ידי בחינת גנבה של הבעל־דבר. והתקון לזה הוא על־ידי כח הצדיק שיכול להתפלל תפלה־בבחינת־דין, שעל־ידי־זה הסטרא־אחרא מכרחת לתן הקאות ולהחזיר כל הקדשות אף גם להוציא עצמות חיותה ממש וכו' שזהו בחינת גרים וכו', כמו שמבאר שם, וזהו בחינת מה שהגנב צריך לשלם כפל, כמו שכתוב (שמות כב, ג): "חיים שנים ישלם", הינו כשמתגברין עליו ומוציאין ממנו הגנבה שגנב מהקדשה, דהינו כל הדעת וכל התפלות וכו' שבלע, אזי לא די שמכרח להחזיר כל מה שבלע מהקדשה על־ידי גנבתו, אף גם הוא מכרח להחזיר פי שנים, דהינו כפל, כי מכרח להוציא ולהקיא גם עצמות חיותו ממש, בבחינת (איוב כ, טו) "מבטנו ירשנו" וכו', כמו שמבאר שם, שזהו בחינת כפל, כי מכרח להוסיף ולשלם גם משלו כפי סכום הגנבה, כי צריך להוציא ולהקיא גם עצמות חיותו ממש, כנ"ל:

וזהו (שמות כב, ג): אם המצא תמצא בידו הגנבה" וכו', 'בידו' דיקא. כי עקר מה שמוצאין הגנבה אצלו הוא על־ידי בחינת ידו, בחינת (בראשית כה, כו): "וידו אחזת בעקב עשו" הנאמר ביעקב, שזכה ל"הקל קול יעקב" (שם כז, כב) - שהוא הקול המשקה את הגן וכו', שנמשך מהתפלה־בבחינת־דין של הבעל כח, שעל־ידי־זה מתגברין על הסטרא־אחרא, שהוא בחינת גנב, ומוציאין ממנו הגנבה שהיא הקדשה שבלע, וגם עצמות חיותו שהוא בחינת כפל בחינת (שמות כב, ג): "שנים ישלם" וכו':