# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/64/4/

וזה בחינת מכירת יוסף למצרים על־ידי גנבה, כמו שכתוב (בראשית מ, טו): כי גנב גנבתי וכו'. ועל־ידי־זה פגמו בברית, שהוא בחינת יוסף, כמובא בספרים (ספר הלקוטים וישב), ועל־כן היה עקר הפגם על־ידי גנבה, ועקר התקון היה בעת יציאת מצרים שזכו לקריעת־ים־סוף על־ידי כח יוסף הצדיק דיקא, כמו שכתוב (תהלים קיד, ג): "הים ראה וינס" (בראשית־רבה פז, ח), ועקר קריעת־ים־סוף היה על־ידי התפלה־בבחינת־דין של הבעל־כח, בחינת (תהלים עד, יג): "אתה פוררת בעזך ים", כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל, כי יוסף על־ידי שעמד בנסיון זכה להיות בעל־כח גדול, עד שזכה לבחינה הנ"ל, שהוא בחינת קריעת־ים־סוף שהיה בזכותו.

ועל־כן זכה יוסף שיהיה נעשה ממנו שני שבטים, כמו שכתוב (שם מח, ה): "אפרים ומנשה כראובן ושמעון" וכו', כי היצר־הרע רצה להתגבר על יוסף בזאת התאוה, עד שלא יהיה נמנה במנין השבטים, חס ושלום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה לו:) שנזדמן לו דמות דיוקנו של אביו ואמר לו, עתידין השבטים וכו'. ויוסף בגדל כחו התגבר על היצר־הרע, ואז לא די שלא נחסר ממנין השבטים, אף גם זכה להוציא מהסטרא־אחרא קדשות הרבה, עד שזכה לקדשה כפולה, שהיא הבכורה, שהיא פי שנים - שנתחלק שבטו לשני שבטים, שזה זכה על־ידי שהכניע הסטרא־אחרא עד שהוציא ממנה בחינת כפל, כי בזכותו יצאו ממצרים ברכוש גדול ובתוספת גרים הרבה, שזהו בחינת שהוציאו מהסטרא־אחרא עצמות חיותה, שזהו בחינת כפל, ועל־ידי־זה זכה שגם שבטו נכפל לשנים וכו':