# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/64/7/

וזה בחינת מה שלא רצה יוסף לגלות את עצמו לאחיו, עד שבאו כל האחד־עשר שבטים אליו, ונתקים (בראשית לז, ט): "ואחד־עשר כוכבים משתחוים לי". כי מחמת שאז רצתה הסטרא־אחרא להתגבר על בחינת יוסף, שהוא בחינת ברית להתגבר עליו מאד, כי רצו לבלע אותו לגמרי, חס ושלום, על־ידי בחינת גנבה וטביחה ומכירה, כי גנבו אותו, ושחטו שעיר עזים - שזהו בחינת פגם הטביחה, ומכרו אותו למצרים. על־כן הכרחו להוציא מהסטרא־אחרא כל בחינת התשלומין של הגנב, שהם כפל וד' וה', שסכום כלם עולה אחד־עשר, כי כפל הוא שנים, וד' וה' תשעה, וכלם יחד עולה אחד־עשר, וכנגד זה הכרחו כל האחד־עשר שבטים לבוא אליו, כדי לתקן מה שפגמו בו, כדי לחזר ולהוציא מהסטרא־אחרא כל הקדשות מקרבה ובטנה, בבחינת תשלומי כפל וד' וה' שעולים כלם אחד־עשר, שזהו בחינת אחד־עשר יריעות עזים, בחינת אחד־עשר סממני הקטרת, שעל ידם עקר הכנעת הסטרא־אחרא, שמוציאין ממנה גם עצמות חיותה, שזהו בחינת חלבנה שבקטרת, שגם הוא נתהפך לריח טוב. וכן כל בחינת אחד־עשר המובא בספרים (עץ־חיים, שער יא, פרק י), שהם בחינת הכנעת הסטרא־אחרא וברור הקדשה מעמקי עמקי הקלפות, כי כל זה הוא בחינת תשלומי כפל וד' וה' שעולה יחד אחד־עשר, שהוא בחינת שהסטרא־אחרא והיצר־הרע שהוא בחינת גנב - מכרח אחר־כך לחזר הכל אל הקדשה עם עצמות חיותו, בבחינת אחד־עשר סממני הקטרת וכו', כנ"ל: