# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/64/8/

ועל־כן השתדל יעקב להוציא הבכורה מעשו, שהוא הס"מ (הסמ"ך־מ"ם), שהוא היצר־הרע, שהיה ציד בפיו, שהלך תמיד ברמאות וגנבה, ורצה להתגבר ולינק מיעקב בעת שראה שהוא בבחינת דינים, מחמת שכל אחיזתו ויניקתו הוא מבחינת דינים כנ"ל. וזהו בחינת (בראשית כה, כט): ויזד יעקב נזיד - שהיה בימי אבלו של אביו, שהוא בחינת דינים ואז אמר לו (שם כה, ל): הלעיטני נא מן האדם האדם הזה, שהוא בחינת תקף הדין, שהוא חשב שילעט ויבלע מקדשת יעקב, על־ידי שראה בו אחיזת הדין שהוא בחינת אדם. אבל יעקב היה בעל כח גדול אמר לו (פסוק לא) מכרה כיום את בכרתך לי, הינו שאני אתן לך ואלעיט אותך מהאדם האדם הזה, הינו מתקפא דדינא, אבל אתה סבור שעל־ידי־זה תבלע ותינק מן הקדשה, אדרבא! נהפך הוא, כי על־ידי־זה דיקא שאלעיט אותך מה אדם האדם הזה שהוא בחינת תפלה־בבחינת־דין, על־ידי־זה דיקא תמכר את בכרתך לי, כי על־ידי־זה אוציא ממך הבכורה, שהוא פי שנים, כי אוציא ממך על־ידי־זה דיקא את כל הקדשות שבלעת, אף גם עצמות חיותך אוציא ממך, שזהו בחינת פי שנים, בחינת כפל שמשלם הגנב, כנ"ל.

ועל־כן לא הסתפק יעקב שעשו ימכר וימחל את חלק הבכורה שיהיו שניהם שוין, רק שיתהפך הדבר שימכר הבכורה אליו - שיעקב יהיה בכור ויטל פי שנים, הינו כנ"ל, שאין מספיק מה שהסטרא־אחרא מחזיר מה שבלע מן הקדשה, אף גם הוא מכרח להחזיר ולהוציא גם עצמות חיותו כנ"ל, שיעלה חיות הסטרא־אחרא ויתהפך אל הקדשה, שזהו בחינת מה שעשו הכרח להוציא חלק בכורתו שרצה לינק מהקדשה, אף גם לתן ליעקב הבכורה שהוא יטל פי שנים, על־ידי שמוציא ממנו גם עצמות חיותו וכנ"ל, ועל־כן על־ידי־זה זכה יעקב לברכה, כמו שכתוב (בראשית כז, לו): את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי. כי הוציא ממנו כל הדעת וכל הקדשות וכל ההשפעות והברכות והכל על־ידי שהלעיט אותו מהאדם האדם הזה, כי יעקב היה בעל כח גדול, שהיה לו כח על־ידי שהלעיט אותו מבחינת דין שיעמד בצוארו בבית הבליעה שלו, שעל־ידי־זה מכרח לתן הקאות ולהוציא הכל גם עצמות חיותו, כמו שמבאר שם.

וזהו גם כן בחינת מה שהלביש את עצמו יעקב בבגדי עשו בעת שהלך לקבל הברכות מאביו בגנבה, כי (תהלים יח, כז): "עם עקש תתפתל", כי עשו רצה לרמות את אביו יצחק, שהוא תקף הדין דקדשה - לרמות אותו לעורר דין על יעקב, ולהמשיך לעצמו, חס ושלום הברכות, על־כן התלבש עצמו יעקב בבגדי עשו, שהוא בחינת תקפא דדינא, ודיקא על־ידי־זה הוציא וקבל הברכות מיצחק, כי היה בעל־כח גדול, שדיקא על־ידי שהתלבש עצמו בדינים, על־ידי־זה דיקא הכניע הסטרא־אחרא, עד שהוציא כל הקדשות ממנה עם עצמות חיותה, ועל־ידי־זה קבל כל הברכות וכל ההשפעות מיצחק שהוא בחינת דין, כי לא היה יכל שום דין לקטרג עליו מחמת שהיה בעל־כח גדול.

ועל־כן נזכר שם (בראשית כז, כב): הקל קול יעקב וכו', ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', ויתן לך האלקים וכו', כי כל זה זוכין על־ידי התפלה־בבחינת־דין של הבעל כח, שעל־ידי־זה זוכין לבחינת הקל קול יעקב - שהוא "הקול המשקה את הגן" שעל־ידי־זה גדלים כל הריחות, בחינת ראה ריח בני וכו', כמבאר שם בהתורה הנ"ל, שמביא שם פסוקים אלו לענין זה, עין שם היטב.

וזה ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך - היא הבכורה פי שנים, אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי - בתפלתי וכו' שנקראת חרב, וקשת בחינת תפלה־בבחינת־דין של הבעל־כח, שעל־ידי־זה זכה לבכורה, ועתה נותן זאת ליוסף, כי גם הוא זכה לזה, על־ידי שירד למצרים ועמד בנסיון וכנ"ל:

שיך לעיל
