# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/65/11/

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא קַמָּא עט:) לְעִנְיַן הַגַּנָּב שֶׁעָשָׂה עַיִן שֶׁל מַטָּה כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאָה, וּבִשְׁבִיל זֶה הַגַּנָּב חָמוּר מִגַּזְלָן. וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן, כִּי הֲלֹא בְּוַדַּאי גַּם הַגַּזְלָן אֵינוֹ מַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיָה מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ עָלָיו - בְּוַדַּאי לֹא הָיָה גּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מִיִּרְאַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. אַךְ עִקַּר הַחִלּוּק, שֶׁהַגַּנָּב בָּא בְּמִרְמָה וּבְעָרְמָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוֹ"ר זַ"ל (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן תקנ): שֶׁכְּשֶׁחוֹזְרִין הַשֶּׁקֶר שְׁתֵּי פְּעָמִים - נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ אֱמֶת וְכוּ'. וְלֹא דַּי שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיָּכוֹל לְהַטְעוֹת גַּם אֲחֵרִים בִּגְנֵבַת עָרְמָתוֹ, וְלֹא דַּי בָּזֶה, עַד שֶׁכִּבְיָכוֹל, יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַסְתָּרָה כָּזֹאת כְּאִלּוּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַסְכִּים עִמּוֹ, בִּבְחִינַת (בְּרָכוֹת סג.): 'גַּנָּבָא אַמַּחְתַּרְתָּא רַחֲמָנָא קַרְיָא' (גַּנָּב כְּשֶׁהוּא בָּא בַּמַּחְתֶּרֶת לִגְנֹב מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצְלִיחַ בְּיָדוֹ). כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ "הָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" (תְּהִלִּים קטו, טז), וְנָתַן כֹּחַ לְהַבְּחִירָה כָּל־כָּךְ, שֶׁעִקָּרָהּ עַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר כַּנַּ"ל, עַד שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּנֵבָה - לְהַעֲלִים הָאֱמֶת גַּם לְמַעְלָה, כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ עֵשָׂו שֶׁרָצָה לְהַטְעוֹת אֶת אָבִיו עַד שֶׁיַּמְשִׁיךְ עָלָיו אֶת הַבְּרָכוֹת מִלְּמַעְלָה, עַד שֶׁיַּעֲקֹב הֻכְרַח לֵילֵךְ עִמּוֹ בְּמִרְמָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁחָטַף הַבְּרָכוֹת מִמֶּנּוּ. וְגַם אַף־עַל־פִּי־כֵן הִתְגַּבֵּר עֵשָׂו וְאָמַר "בָּרְכֵנִי גַם אָנִי אָבִי", עַד שֶׁבֵּרְכוֹ "וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל־כָּךְ, כַּיָּדוּעַ (עַיֵּן עֵץ הַדַּעַת טוֹב, פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח). וְזֶה בְּחִינַת 'עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַטָּה' וְכוּ' - עָשָׂה מַמָּשׁ וְכוּ' וְכַנַּ"ל. אֲבָל הַבְּחִירָה בְּיַד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ גַּם־כֵּן, שֶׁהוּא מִסִּטְרָא דְּיַעֲקֹב, שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ יוֹתֵר כְּשֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ וּלְהַטּוֹת אֶל הָאֱמֶת - יָכוֹל לְהָאִיר עַל עַצְמוֹ אוֹר הָאֱמֶת שֶׁהוּא אוֹר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וְכַנַּ"ל, עַד שֶׁיּוֹצִיא מֵהֶם כָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ בָּהֶם, בִּבְחִינַת תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְד' וְה':
