# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/65/11/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא עט:) לענין הגנב שעשה עין של מטה כאלו אינו רואה, ובשביל זה הגנב חמור מגזלן. ולכאורה אינו מובן, כי הלא בודאי גם הגזלן אינו מאמין בהשגחתו יתברך, כי אם היה מאמין שהשם־יתברך משגיח עליו - בודאי לא היה גוזל את חברו מיראת השם־יתברך. אך עקר החלוק, שהגנב בא במרמה ובערמה כל־כך עד שמטעה את עצמו, וכמו שאמר אדמו"ר ז"ל (חיי מוהר"ן סימן תקנ): שכשחוזרין השקר שתי פעמים - נעשה אצלו אמת וכו'. ולא די שמטעה את עצמו, עד שיכול להטעות גם אחרים בגנבת ערמתו, ולא די בזה, עד שכביכול, יכול להמשיך הסתרה כזאת כאלו השם־יתברך מסכים עמו, בבחינת (ברכות סג.): 'גנבא אמחתרתא רחמנא קריא' (גנב כשהוא בא במחתרת לגנב מתפלל להשם יתברך שיצליח בידו). כי השם־יתברך "הארץ נתן לבני אדם" (תהלים קטו, טז), ונתן כח להבחירה כל־כך, שעקרה על־ידי השקר כנ"ל, עד שיש כח להשקר שהוא בחינת גנבה - להעלים האמת גם למעלה, כביכול, כמו עשו שרצה להטעות את אביו עד שימשיך עליו את הברכות מלמעלה, עד שיעקב הכרח לילך עמו במרמה גדולה עד שחטף הברכות ממנו. וגם אף־על־פי־כן התגבר עשו ואמר "ברכני גם אני אבי", עד שברכו "ועל חרבך תחיה", שעל־ידי־זה מתארך הגלות כל־כך, כידוע (עין עץ הדעת טוב, פרשת וישלח). וזה בחינת 'עשה עין של מטה' וכו' - עשה ממש וכו' וכנ"ל. אבל הבחירה ביד שכנגדו גם־כן, שהוא מסטרא דיעקב, שבודאי יש לו כח יותר כשרוצה לחוס על עצמו ולהטות אל האמת - יכול להאיר על עצמו אור האמת שהוא אור השם־יתברך בכל עת ובכל שעה וכנ"ל, עד שיוציא מהם כל הטוב שהיה כבוש בהם, בבחינת תשלומי כפל וד' וה':