# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/65/12/

כי שור ושה - בחינת יעקב ויוסף, "והכשבים הפריד יעקב" (בראשית ל, מ), בחינת "שה פזורה ישראל" (ירמיה נ, יז), "ואתנה צאני צאן מרעיתי" וכו' (יחזקאל לד, לא), יוסף - "בכור שורו הדר לו" (דברים לג, יז), בחינת הצדיק האמת שמאיר האמת בכנסת ישראל שנקראים על שם יעקב. וכשמתגבר הבעל־דבר על עצם הנקדה שיש בכל אחד מישראל, מצד שהוא מזרע ישראל ועוד יותר, חס ושלום, כשרוצה להתגבר ולגנב ממנו נקדת הצדיק בחינת יוסף המשרש בו ורוצה לעקרו לגמרי, בבחינת (שמות כא, לז): וטבחו או מכרו, כי יש שטובחו לגמרי - שמביאו לידי פריקת על לגמרי, חס ושלום, שזה בחינת טביחה ושחיטה לגמרי. ויש שאינו מסיתו לפרק על לגמרי, רק שמסיתו שכל עבודתו יהיה בשביל ממון שזה בחינת ומכרו - שמוכר קדשתו בשביל ממון, אבל בכח הצדיקי אמת סוף כל סוף מתגברים כנגדו, עד שמוציאים ממנו הטוב בכפלי כפלים, בבחינת ד' וה', כי כל מה שמתגבר יותר בשקריו וגנבתו - מוציאים ממנו הקדשה אחר־כך יותר ויותר כנ"ל, בבחינת (קהלת ח, ט): "עת אשר שלט" וכו':