# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/65/15/

גם שור ושה מרמז על ציצית ותפלין, כמובא בהמעשה של שור ושה (ספורי מעשיות מעשה ו), עין שם. הינו שלפעמים מתגבר הגנב כל־כך שהוא היצר־הרע, שהוא הסטרא־אחרא, שהוא עקר הגנב והרמאי וכו', כנ"ל, עד שגונב, חס ושלום, גם בחינת השור והשה "וטבחו או מכרו" (שמות כא, לז) - שמטיל פגם או מבטלו לגמרי אפלו מעקר קדשתו שהוא ציצית ותפלין. והוא גם הוא צריך להתגבר ולבלי ליאש עצמו עד שימצא הגנב ויוציא ממנו בכפלי כפלים, בבחינת תשלומי ד' וה' וכו', וכנ"ל.

כי ציצית ותפלין בחינת אור האמת. ציצית תקון הבגדים לתקן השקר הנאחז ביותר בהבגדים, כנראה בחוש. 'בגד' בא"ת ב"ש - 'שקר', כמובא (מגלה־עמקות, ואתחנן, אפן קיד). תפלין אור הפנים - "מבקשי פניך יעקב" (תהלים כד, ו), בחינת "תתן אמת ליעקב", ועקרם ביום, ובלילה שאז תרעין דגן עדן סתימין, כד ליליא פריש גדפהא וכו' והחשך מתגבר (זהר בראשית נג:) ואז אין זמן ציצית ותפלין, כי יש חשך בחינת שקר, שאי אפשר להגיע שם אור הציצית והתפלין, ואז אין תקנה כי אם על־ידי הדבור אמת, בחינת תפלת ערבית שתקן יעקב דיקא (ברכות כו:), שהוא עצם האמת ביותר מכל האבות, כי אברהם ויצחק תקנו שחרית ומנחה, שאז הם ממשיכין אור ציצית ותפלין, אבל כשהגיעו לתקף חשכת לילה ביותר - לא היה בידם להמשיך אור האמת שם. ועל־כן יצא מהם עשו וישמעאל "אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר" (תהלים קמד, ח), שהימין בחינת האמת שלהם הוא שקר וכו', והם החריבו את הבית־המקדש מקום התורה והתפלה וכו'.

אבל יעקב - עצם האמת ביותר, היה חזק בהאמת כל־כך, עד שהאיר האמת בתקף חשכת לילה בהתגברות החשך והשקר מאד מאד. ועל־כן הוא דיקא תקן תפלת ערבית, בחינת (בראשית כח, יא): "ויפגע במקום" וכו', כשברח מעשו הרשע והלך ללבן הארמי, ששניהם בחינת חשך עצום ונורא מאד, וראה שהחשך סובבהו בכל צד ומצדי צדדים, ואז דיקא התגבר על־ידי עסק התורה שעסק הרבה בבית המדרש של שם ועבר, ותקן אז דיקא תפלת ערבית, שעקר תקון התפלה הוא אמת, להורות, שבתקף האמת שלו יכול להאיר בעצם חשכת לילה. ועל־כן היתה מטתו שלמה, בבחינת "כלו זרע אמת", הפך ישמעאל ועשו שהם זרע שקר.

וזה בחינת 'אמת ויציב' שחרית, 'ואמת ואמונה' ערבית שאומרים אחר שלש פרשיות של קריאת־שמע - שהם פרשיות של תפלין וציצית שעל־ידם מאיר האמת. כי גם בלילה בתקף החשך, שאין שם ציצית ותפלין ממש, אף־על־פי־כן מאיר האמת שלהם על־ידי הדבור, על־ידי שקורין אלו השלש פרשיות קדם התפלה. וכן קורין אותם קדם השנה ומתפללין: 'ותהא מטתי שלמה' וכו' וכנ"ל. ועל־כן אומרים בלילה (תהלים לא, ו): "בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת". כי בתקף חשכת לילה - צריכין לדבק את עצמו אל האמת ביותר וכנ"ל: