# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/65/21/

ונחזר לענין חנכה: וזה (יומא יז:): 'כל פנות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין' - שהיא האמת שהיא כלא ימינא, וכמו שמבאר לעיל באות ו' על פסוק: "אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה", ואז זה נקרא 'ימין', כמו שכתוב במדרש - מן כל אתר אנא משמאיל לההוא גברא וכו' וכנ"ל. ועל־כן נזכר זה המאמר רבותינו ז"ל 'כל פנות' לענין נר חנכה, והפוסקים חלקו בזה בפרושו (טורי־זהב, ארח־חיים, סימן תרעו, סעיף־קטן ו), אבל הכלל הוא, שיפנה תמיד אל האמת לאמתו איך שהוא, וזה אי אפשר לבאר רק לכל חד כפום מה דמשער בלביה, כפי האדם וכפי השעה וכפי המקום וכנ"ל. וזה בחינת (תהלים טו, ב) "ודבר אמת בלבבו", וכפי פרוש רש"י שם, שהאמת שבלבבו הוא מדבר בפיו, הינו שהעקר כפום מה דמשער בלביה האמת באותה השעה - ידבר בפיו, כי לב ישראלי בוער וחושק תמיד להשם־יתברך, ובלבבו מבין האמת תמיד, וצריך לדבר בפיו כפי האמת שבלבו, ואז בודאי יאיר לו השם־יתברך למצא הפתחים לצאת משם וכו' וכנ"ל.

כי היונים טמאו כל השמנים, שהם האורות, בחינת אמת, הינו שרוצים לטמאות ולקלקל, חס ושלום, גם את האמת בעצמו, כי הם אומרים להפך, שכך היא האמת כפי דעתו. והנס היה על־ידי שמן של הכהן הגדול וכו', שהוא האמת לאמתו של הצדיק, שהוא בחינת אבן טוב - שמאיר האמת בלב כל אחד ואחד וכו' עד שיראה הפתחים, כי יש שם פתחים רבים מאד, בחינת 'פותחין לו'. ויש חלוקים רבים בין כל אחד, וכמו שמבאר שם, שיש שירידה של זה היא עליה לזה, נמצא, שאין ראיה מאחד לחברו וכו'. על־כן העקר שישים לבו תמיד בכל שעה לנקדת האמת לאמתו, כפום מה דמשער בלביה, ולראות ולהוציא האמת בפיו. על־כן באמת צריכין להרבות בשיחה לפניו יתברך בחינת "לפני ה' ישפך שיחו", "עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי" ולהרגיל עצמו לעשות מהתורות תפלות, לדבר אמתת העצות שבכל התורות בפיו, ולחפש ולבקש שם עוד עצות עמקות שאינם מבארים שם בפרוש. ועל־כן היה הנס על־ידי שמן, שהוא בחינת אור האמת של הכהן הגדול, כי הכהן הגדול נושא על לבו שנים־עשר אבנים שהם פתוחי חותם קדש של שמות בני ישראל, שהם כלם רק אמת של יעקב, שזכה שיכללו אצלו כל השתים־עשרה אבנים באבן אחד, שהוא עצם האמת, בחינת אבן טוב וכו' וכנ"ל: