# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/65/22/

ועל־כן תפלת ערבית שתקן יעקב הוא רשות, כי כבר כתבנו, שיעקב דיקא תקן תפלת ערבית, מחמת שהוא עצם האמת ביותר, שיכול להאיר אפלו בתוך תקף חשכת לילה וכו' כנ"ל, ועל־כן תפלת ערבית רשות, כי עצם האמת אי אפשר לקבעו חובה, כי עקר תקון התפלה הוא על־ידי אמת כנ"ל, אבל בתקף החשך אי אפשר לבאר ולפרש האמת רק שכל אחד צריך לפנות אל האמת, כפי מה שהוא בבחינת "ודבר אמת בלבבו" הנ"ל, שזהו בחינת רשות, שאין האמת קבוע, רק הכל לפי הענין והשעה כפום מה דמשער בלביה, וכנ"ל.

ועל־כן אז כשהיתה מחלקת בבית המדרש בין רבן גמליאל ורבי יהושע בענין תפלת ערבית, ששאל אותו תלמיד שהוא רבי שמעון בר יוחאי, עד שנפסקה ההלכה שתפלת ערבית רשות, אז נתוספו כמה ספסלים של תלמידים בבית המדרש, כמבאר שם בברכות (דף כז:). כי על־ידי בחינת תפלת ערבית רשות, שתקן יעקב שהוא עצם האמת שמאיר בתקף החשך לכל אחד, כפי מה שהוא באותו השעה, על־ידי־זה הכל יכולין להתקרב להשם־יתברך ולהתורה, כי אין חשך שיחשיך להם, כי הוא מאיר להם על־ידי עצם אמתתו, עד שמקרב כלם להשם־יתברך, ועל־כן נתוספו אז כמה וכמה תלמידים וכנ"ל: