# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/65/25/

כי צריכין לדבק את עצמו כל־כך אל האמת - לדבר הדבור באמת גדול, עד שיראה הפתחים ויתפלל בשלמות כראוי, עד שיכניס כל כחו בדבורי התפלה ויחדש כחו וחיותו שם, כמו שמבאר בתחלת התורה הנ"ל [וכמו שכתב במקום אחר (שיחות הר"ן סימן סו) שכשמתפללין בכונה באמת נמשכין וכרוכין ממילא כל הכחות לתוך התפלה וכו']. כי כל כח מעשה בראשית שהוא חיות, הכל נמשך רק על־ידי התפלה, כמו שכתוב שם. והעקר, שבכל עת ושעה בכל מה שעובר עליו, ידבק את עצמו רק אל האמת, ויתפלל וישיח לבו לפני השם־יתברך בדבורי אמת לאמתו, וכמבאר לעיל מזה.

כי כח מעשה בראשית הוא בחינת עשרים ושמונה עתים, ארבע עשרה לטובה וארבע עשרה להפך, שבהם כלולים כל עתות האדם, כל מה שעובר עליו, שעל זה התפלל דוד (תהלים לא, טז): "בידך עתתי" וכו', וכמו שכתוב (דברי־הימים־א' כט, ל): "והעתים אשר עברו עליו". ועקר תקונם להנצל מכל רע בגשמיות ורוחניות ולהפך כל העתים הרעות, חס ושלום, לטובה, הוא רק על־ידי האמת שהוא תקון התפלה, להפך כל העתים לבחינת עת רצון, בחינת תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון, בחינת (תהלים סט, יד): "ואני תפלתי לך ה' עת רצון". והעקר שבכל עת כפי מה שהוא יסתכל על האמת ולא יטעה את עצמו, כי באמת אין עת וזמן שלא יוכל אז לצאת מהחשך על־ידי האמת וכו'.

וזה בחינת החלום פרעה שפתר יוסף, שהם שבע פרות טובות ושבע רעות, שבע שבלים טובים ושבע רעים, וכלם עולים עשרים ושמונה, ארבע עשרה טובים וארבע עשרה רעים, בחינת עשרים ושמונה עתים הנ"ל שבהם כל השנויים הרבים, ועקר הרע והטוב שבהם הוא השקר והאמת החשך והאור וכו'.

ועל־כן ראה כל זה על־ידי פרות ושבלים, כי על־ידי תפלה זוכה לזווגו, שהוא בחינת פרות שהם בעלי חיים, בחינת (בראשית מט, כב): בן פרת יוסף, והשבלים הם תבואה בחינת פרנסה שמקבלים על־ידי התפלה. וראה פרעה שבע פרות טובות מאד שנמשכו מהתפלה הראויה שהיא בחינת "שבע ביום הללתיך" (תהלים קיט, קסד). אבל ראה לעמת זה - שבע פרות עולות אחריהן דלות ורעות תאר מאד לא ראיתי כהנה וכו' (בראשית מא, יט), ותבלענה הפרות הרעות וכו', ולא נודע כי באו אל קרבנה (שם כא, מב). כי השקר מתגבר ומחשיך כל־כך, עד שאין רואין האמת כלל כאלו לא היה בעולם, כי פגם הזווגין, חס ושלום, מתגבר כל־כך, כאלו אין שום קדשה אמתית, חס ושלום, בעסק הזווגים, אשר באמת כל הקדשות וכל היחודים תלויים בזה, כידוע, בפרט בזהר הקדוש (בראשית נ.), ובכתבי האר"י ז"ל (עץ־חיים, שער לט, פרק ד).

וכן ראה שבע שבלים מלאות וטובות - בחינת פרנסה ושביעה, שיש שמרויחין עשירות וממון הרבה, ובתוך כך: והנה שבע שבלים אחרות צומחות אחריהם צנומות דקות וכו' ותבלענה וכו', דהינו שכל מה שמרויח ומתעשר - נבלע בקרב הרע עד אשר לא נודע כי באו אל קרבנה - כאלו לא הרויח מעולם. וזה בכמה בחינות, או שבתוך כך בא לו הפסד וגם מוציא הרבה עד שלא נודע הרוח כלל, או שאפלו עדין מתעשר, אבל תאותו לממון כל־כך, עד שעתה גרוע לו מבתחלה וכו', וגם כי הוא "עשר שמור לבעליו לרעתו" (קהלת ה, יב), שאין זה עשירות כלל, אדרבא, מרבה נכסים מרבה דאגה (אבות ב, ז), וכל ימיו כעס ומכאובות (קהלת ב, כג), ואובד עולמו על־ידי־זה וכו'.

והתקון על־ידי יוסף, שהוא הצדיק האמתי - שמאיר האמת בכל אחד מישראל בכל עת ושעה, כי יעקב עצם האמת כנ"ל, והוא מאיר האמת בכל שתים־עשרה נסחאות התפלה, שהם בחינת שנים־עשר שבטי יה שהם בניו, שעל־ידי־זה זוכים לזווגן בקדשה ולפרנסתם בקדשה. אבל עקר המשכת נקדת האמת שממשיך בחינת יעקב לשנים־עשר השבטים וכו' הוא על־ידי יוסף הצדיק, "כי בן זקנים הוא לו" (בראשית לז, ג), זקן דקדשה, זה בחינת אמת, שהוא אור הפנים, שהוא בחינת זקן, בחינת (ויקרא יט, לב): "והדרת פני זקן", כי אמת בעתיקא תליא (זהר נשא קמ:). ועל־כן מסר לו ביותר כל הברכות, כמו שכתוב (בראשית מח, כ): "בך יברך ישראל" וכו', וכמו שכתוב (שם מט, כד־כו): "מידי אביר יעקב וכו', עד ברכת אביך גברו על ברכת הורי תהיינה לראש יוסף" וכו'. וכל הברכות הם בחינת אמת, כמו שמבאר במקום אחר (סימן נד) על פסוק (ישעיה סה, טז): "אשר המתברך בארץ" וכו'. ועל־כן התקון של חלום פרעה הוא על־ידי יוסף הצדיק, שמאיר האמת בכל אחד, שיתגברו שבע שני השבע על שבע שנות הרעב - שיתגבר הטוב על הרע על־ידי האמת.

וזהו וחמש את ארץ מצרים (בראשית מא, לד) - בחינת כלי זין, כמו שכתוב (שמות יג, יח): "וחמשים עלו בני ישראל". כי עקר הכלי זין הוא התפלה, וכו'. וזהו בחינת שלקח מעפר הארץ ונתן בתוכה (בראשית רבה צ, ה). עפר, זה בחינת תפלה, כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל. וזה והנה מן היאר עלות - דהינו מן המים שהוא בחינת תפלה, בחינת (איכה ב, יט): "שפכי כמים לבך" וכו':