# לד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/65/34/

וזה (בראשית מד): ויגש אליו יהודה ויאמר וכו', נגישת והתקרבות יהודה אל יוסף הצדיק - זה בחינת מה שמגישין ומקרבין ישראל את עצמן כל אחד ואחד עם תפלתו לצדיק הדור, שהוא בחינת יוסף. כי יהודה הוא בחינת כלל ישראל שנקראו 'יהודים' על שם יהודה, וכל חיותם הוא התפלה כנ"ל. וכל אחד צריך להגיש עצמו עם תפלתו שהיא חיותו להצדיק. והתפלה היא גם־כן בחינת יהודה, בחינת (שם כט, לה): "הפעם אודה את ה'", הינו שיהודה, שהוא בחינת קדשת וחיות איש הישראלי, שהיא התפלה - נגשת ומתקרבת להצדיק בחינת יוסף, בבחינת ויגש אליו יהודה, כי צריכין להביא כל התפלות להצדיק, כמו שמבאר שם בתורה הנ"ל. והצדיק מתקן ומעלה כל התפלות כל אחת למקומה ולשבטה ולשער שלה וכו'.

ועקר התקון על־ידי האמת, שהוא אור השם־יתברך, שעל־ידי־זה רואין הפתחים שבתוך הטמאה לצאת משם וכו'. וכל זה הכח מקבלין מהצדיק, שהוא בחינת אבן טוב עצם האמת, שמאיר האמת בכל ישראל - שהאמת שלהם בבחינת חלון נגדו [וכמבאר מזה במקום אחר (הלכות סימני בהמה וחיה טהורה, הלכה ד', אות ל; דינים הלכה ג' אות ח)]:

וזה ויגש אליו יהודה - בחינת התקרבות והתקשרות התפלה להצדיק האמת הנ"ל. ויאמר אליו בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני - ופרש רש"י: 'יכנסו דברי באזניך', הינו שתקבל דברי תפלתי ותתקן ותעלה אותה כראוי, ואל יחר אפך בעבדך - אם תפלתי אינה כראוי אף־על־פי־כן אל יחר אפך על זה, רק תאיר בי בכח האמת שלך ללמדני איך לתקן תפלתי ולהתפלל כראוי. כי כח האמת האמתי שלך יש לו כח להאיר בתקף עצם רבוי החשך שלי - להראות לי כל הפתחים שבהסטרא־אחרא ולצאת משם.

וזה כי כמוך כפרעה - פרעה הוא בחינת הסטרא־אחרא (של"ה ווי העמודים כז), שנקרא 'פרעה' על שם רבוי הפתחים - שמפריע ומגלה לכל הבא לטמא, רחמנא לצלן, בבחינת 'הבא לטמא פותחין לו', (יומא לח:) כי הסטרא־אחרא והקלפות פותחים ומגלין לו פתחים שהיו סגורים תחלה, והעקר הוא במחשבה שבאדם, וכל אדם יכול להבין זאת.

כי האדם נברא רק בשביל נסיון ובחירה, ועקר הבחירה והנסיון הוא במחשבה - שהאדם צריך לחשב רק בתורה ועבודה ויראת שמים. אך תכף כשרוצין לחשב בזה - עומדים כנגדו מחשבות של הסטרא־אחרא שרוצים למשכו לשם, חס ושלום, כי עקר היצר־הרע והיצר טוב הם המחשבות שבלב, כמו שמבאר בהתורה 'לשמש שם אהל בהם' (סימן מט). ומי שהוא איש כשר - פונה ערף ואינו מסתכל על המחשבות רעות של הסטרא־אחרא כלל, ואזי כל הפתחים שיש שם הם סגורים, מאחר שאינו רוצה לכנס בהם לטמא עצמו, חס ושלום, אבל תכף כשמתחיל להמשך אחריהם ובא לטמא, חס ושלום, אזי תכף פותחין לו הפתחים שיש שם, ומי שאינו חס על עצמו למהר להמלט משם - אז נופל ונכנס מפתח לפתח ומפתח לפתח עד שנתעה ונתרחק מהדרך הטוב מאד, כל אחד כפי רחוקו, כפי מה שנמשך אחריהם, חס ושלום, כי גם אחר־כך כשמתחיל להמשך אחריהם, חס ושלום - עדין יש לו בחירה למהר להמלט על נפשו.

וכל ענין זה הכל הוא בהמחשבות שבאדם, כמו שכל אחד יכול להבין בנפשו, שכשמתחיל לתעות במחשבתו, חס ושלום, הוא הולך ממחשבה למחשבה ומרעיון לרעיון, עד שבשעה קלה הוא מנח במקום שמנח הרחק מאד מהקדשה, רחמנא לצלן, וכל זה הוא בחינת הפתחים שבסטרא־אחרא שנתגלו ונפתחו לו על־ידי שנמשך אחריהם, ועקר התגברותם ביותר הוא בשעת התפלה כנ"ל, וכמו שרואה כל אחד בעצמו, שכל הבלבולים והמחשבות רעות באין ביותר בשעת התפלה [וכמו שכתוב בהתורה 'מישרא' (סימן ל)]. ועקר העצה לצאת מהם הוא על־ידי דבור האמת שמאיר לו בכח הצדיק לראות הפתחים שיש שם, שעל־ידם נתעה לשם, שיזכה עתה לראותם על־ידי אור האמת לצאת משם.

וזהו כי כמוך כפרעה - הינו שאיש הישראלי עם תפלתו טוען עם הצדיק שיקבל תפלתו וישתדל בתקונה, ואל יחר אפו בו - אם נתעה במחשבותיו הרעים כמו שנתעה, כי יש כח להצדיק בגדל האמת שלו להאיר בו לראות כל הפתחים שיש שם ולצאת מהם. וזהו כי כמוך כפרעה - הינו שכמו התגברות ורבוי הפתחים שבהסטרא־אחרא שהיא בחינת פרעה, לשון התגלות, בחינת (שמות לב, כה): "וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן" וכו', כמו כן יש לך כח בהאמת להאיר בי לראות הפתחים לצאת משם, כי שני הכפי"ן של כמוך כפרעה מורין על הדמיון ממש [כמו שפרש רש"י במקום אחר, בפסוק (חגי ב, ג): "והיה כעם ככהן" וכו'], הינו שהם שוין ממש, כמו התגברות פרעה, שהוא הפתחים רעים שנתגלו ונפתחו לזה שנמשך אחריהם, כמו כן ממש יש כח להאמת שהוא כח הצדיק האמת - להאיר לצאת משם דרך הפתחים אלו בעצמם, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל: