# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/65/5/

וזה בחינת (בראשית יב, א־ב): ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול וכו'; כי אברהם היה הראשון שהתחיל לגלות האמת בעולם, על־כן זכה לכל הבחינות המבארים בתורה הנ"ל, שהם ארץ־ישראל ותפלה ואמונה ונסים, כמו שמבאר שם, עין שם. וזהו לך לך מארצך וכו' אל הארץ וכו' זה ארץ־ישראל. ואעשך לגוי גדול - ודרשו רבותינו ז"ל (פסחים קיז:) - זה שאומרים אלקי אברהם, ואברכך - זה שאומרים אלקי יצחק וכו', הינו בחינת תפלה אמונה, שאברהם זכה על־ידי אמתת תמימותו, כי הלך תמיד בתמימות באמת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מכות כד.): "הולך תמים" (תהלים טו, ב) - 'זה אברהם'. ועל־ידי־זה זכה שצוהו השם־יתברך לילך לארץ־ישראל, ויזכה לתפלה ואמונה בשלמות גדול כל־כך, עד שיזכה שיאמרו "אלקי אברהם" בכל התפלות, שכל מי שירצה להאמין בהשם־יתברך ולהתפלל אליו יאמר "אלקי אברהם" וכו'. כי עקר התפלה והאמונה נמשך על־ידו, על־ידי גדל האמת והתמימות שלו, וכנ"ל. וזהו ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה - זה בחינת נסים, שיזכה לעשות נסים ומופתים גדולים בעולם, שכל מי שיברך - יתברך, וכן להפך, עד שהכל יתברכו בו. וכמו שכתוב במדרש (בראשית־רבה לט, יא) - שכל העקרות וכל החולים היו באים אל אברהם, כי זכה לעשות נסים גדולים בעולם. נמצא, שבאלו הפסוקים מרמז כל הבחינות המבארים בתורה הנ"ל, שהם ארץ־ישראל ותפלה ואמונה ונסים שזכה בהם אברהם וכו'.

וזהו (בראשית יב, ד): וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט - הינו שהחשך כרוך תמיד אחר הקדשה, כי לוט בחינת לטותא, כמו שאיתא בזהר הקדוש (לך לך עח.), בחינת החשך, שהוא בחינת שקר, שהוא עקר זהמת הנחש, בחינת (בראשית ג, יד): "ארור אתה", הינו שהחשך בחינת לוט, הלך תמיד אחר אברהם להחשיך לו, חס ושלום וכנ"ל, שבכל פעם שהאדם עומד להתפלל וכו', שזהו בחינת שמושך עצמו לארץ־ישראל וכו', כי הכל בחינה אחת כנ"ל, אזי תכף וילך אתו לוט - שהחשך כרוך אחריו ורוצה להחשיך לו, חס ושלום. וזה כל העבודה והיגיעה של הצדיקים והכשרים לברר האמת מתוך חשכת אפלת השקר, המסבב בכמה וכמה מיני סבובים וליצנות וערמומיות בלי שעור.

ומי שרוצה לחוס על עצמו - הוא מושך עצמו תמיד אל האמת לאמתו. וזהו בחינת (בראשית יב, ט): ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה - שהוא דרום, שהוא ימין, בחינת אמת, דתליא בעתיקא דאיהו כלא ימינא (זהר נשא קכט.), שבכל מקום שהלך ונסע בגשמיות ורוחניות הלך ונסע והמשיך עצמו תמיד לימין שהוא האמת, כי אי אפשר להודיע לאדם דרך האמת בפרטי פרטיות בכל דבר ובכל עת וזמן, רק המשכיל החפץ באמת הוא מסתכל בכל פעם בכל דבר על נקדת האמת, והולך ונוסע ומושך עצמו תמיד לימין שהוא בחינת אמת בבחינת הלוך ונסוע הנגבה וכו'.