# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/521/65/9/

וזה בחינת (בראשית כה, כז): "יעקב איש תם" וכו', בחינת אמת, כמו שכתוב (מיכה ז, כ): "תתן אמת ליעקב", שעל־ידי־זה היה יכל לעמד כנגד בחינת החשך הגדול של "עשו ידע ציד" (בראשית כה, כז), בחינת (שם כה, כח): "כי ציד בפיו" - שהוא עקר חשכת הסטרא־אחרא, כמו שמבאר שם על פסוק (שם ו, טז): "בצדה תשים", בחינת "כי ציד בפיו" וכו'. וכן כנגד לבן שנאמר בו (שם לא, מא): "ותחלף את משכרתי עשרת מנים" - שמתגבר בשקריו וערמומיותיו בכמה חלופים ושנויים לאין מספר וכו'.

כי עקר החשך הוא שקר, שהוא מחשיך עיני בריתא, ועל־כן כתב אדמו"ר ז"ל, שעקר היצר־הרע הוא שקר שהוא הרע הוא הטמאה וכו', על־כן עקר העצה הוא אמת - לראות לדבר דבור אמת איך שהוא וכו', והאמת יאיר לו הפתחים וכו', עד שיוכל להתפלל וכו', שעל־ידי־זה ממציא פרנסתו וזווגו לו או לבניו והתלויים בו.

וכל זה הוא ענין יעקב שהיה לו מלחמות גדולות עם לבן ועשו. כי יעקב עצם האמת, "תתן אמת ליעקב" (מיכה ז, כ), וחשכת השקר והרמאות של לבן ועשו סבבוהו מכל צד, ויעקב בגדל אמתת תמימותו עמד כנגדם, עד שהוציא מעשו הבכורה והברכה שהוא שפע הפרנסה, ומלבן הוציא כל זווגו ועשירות גדול, ושנים־עשר שבטי יה - הכל על־ידי גדל האמת, שעל־ידי־זה, לא די שהם אינם יכולים להחשיך עליו, חס ושלום, אף גם האמת מאיר לו, עד שמוציא מהם כל הטוב שהיה כבוש אצלם מכבר. וכל מה שמתגברים יותר ויותר להחשיך עליו, חס ושלום, הוא מוציא מהם הטוב שכבוש בהם יותר ויותר, על־ידי שמתגבר ביותר להמשיך על עצמו אור האמת, שזהו בחינת תשלומי כפל שמשלם הגנב כשנמצא, וכנ"ל. ואם, חס ושלום, מתגבר יותר וגונב שור ושה וטבחו או מכרו (שמות כא, לז) - צריך לשלם ולהחזיר הרבה יותר שהם ד' וה',

כי כל מה שהשקר מתגבר יותר - מוציאין ממנו על־ידי האמת יותר ויותר וכנ"ל, עד שזכה יעקב להוציא מהם שנים־עשר שבטי יה, שהם בחינת שתים־עשרה נסחאות התפלה, והם כנגד שנים־עשר מזלות שנים־עשר חדשים, שנים־עשר גבולים של ארץ־ישראל, שתים־עשרה שעות היום ושתים־עשרה שעות הלילה, שכלם קיומם וחיותם על־ידי נקדת האמת, שהוא עקר קיום העולם, כמו שכתוב (בראשית א, א): "בראשי' ת בר' א אלקי' ם את", סופי תבות ' אמת ', כמובא (בראשית־רבה א, ז), כי 'חותמו של הקדוש־ברוך־הוא אמת' (שבת נה.). וצריכין שיאיר האמת בכל חדש ובכל יום ויום ובכל שעה ושעה משתים־עשרה שעות היום והלילה, כי אף־על־פי שהאמת הוא אחד, אבל מצד שנוי המקבלים יש שנויים רבים בענין האמת, ואין האמת של האדם זה דומה לחברו, וכן אין שעה דומה לחברתה. כי זה האדם צריך להתגבר על־ידי האמת בתורה ועבודה, וזה צריך להרבות בצדקה להחזיקו וכו', וזה עוסק במצוה אחרת בגמילות חסד וכיוצא. וכן באדם אחד יש חלוקים רבים בין יום לחברו ובין שעה לחברתה, שבשעה זאת מתפלל, ובשעה זאת לומד, ובשעה זאת עושה משא ומתן, ובשעה זאת אוכל או מדבר עם בני אדם, וכיוצא בזה שארי שנויים רבים לאין מספר. והעקר שכל שעה ושעה בכל מה שעובר עליו ובכל מה שעוסק - יהיה הכל באמת לאמתו כפי אותה העת והשעה וכפי האדם. וכל זה אי אפשר לבאר, אך החפץ באמת יבין בעצמו.

והכלל, שאין שעה בעולם שלא יוכל להאיר לעצמו על־ידי האמת, אף אם החשך מסבב אותו כמו שמסבב כי אמת ה' לעולם. וזה שבקש דוד המלך, עליו השלום (תהלים כה, ה): "הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל היום" - 'כל היום' דיקא, כי בכל שעות היום מתחלתו עד סופו אני מקוה אליך שתדריכני באמתך ותלמדני כי בודאי יש אמת בכל שעות היום שיאיר לי בכל שעה לצאת מהחשך לאור גדול: