# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/61/4/

וכן השוכר - דינו כמו שומר שכר, כי שומר שכר הוא בחינת עבד שעובד על מנת לקבל פרס, כנ"ל. ועל־כן הוא בבחינת מט"ט, בחינת עבד, בחינת עץ הדעת שמערב טוב ורע. ועל־כן השומר שכר דינו הוא חיוב ופטור כנ"ל, וכן השוכר הוא גם כן בבחינה זו, מאחר שיש לו הנאה שמשתמש בהחפץ הוא גם כן בבחינת העובד על מנת לקבל פרס, שהוא בחינת עבד, כנ"ל.

כי אלו הארבעה שומרים הם רומזים גם כן בעבודת ה', כי העובדים נקראים 'שומרים', כמו שכתוב (בראשית כו, ה): "וישמר משמרתי מצותי" וכו'. ויש בהם ארבע בחינות הנ"ל, וכללותם שלש בחינות הנ"ל, דהינו חיוב ופטור ומערב משניהם. ויש לרמז, שזה בחינת ארבעה שנכנסו לפרדס, שכתב רבנו, נרו יאיר (סימן לא), שאלו הארבע בחינות הם בהנכנסין לעבודת ה' ולהתקרב להצדיק, כי יש שנכנס בשלום ויצא בשלום, בחינת רבי עקיבא, ויש להפך, שמקצץ בנטיעות, ויש בחינת הציץ ונפגע, הציץ ומת, דהינו שחוטף ונכנס לפנים ממדרגתו, עין כל זה במאמר של כסופין.

וזה בחינת הארבעה שומרים וכללותם שלש, דהינו חיוב ופטור וממצע כנ"ל, דהינו שומר חנם פטור מן הכל, שזה בחינת העובד את ה' באהבה בחנם בלי שום קבלת פרס, ושם הוא בחינת כל הפטורים, כי הוא תכלית שלמות הקדשה שאין שם שום חיוב כלל, וזה בחינת נכנס בשלום ויצא בשלום, שהוא שלמות הקדשה.

ויש להפך, בחינת שואל, שכל הנאה שלו ואינו משלם שום שכר, והוא ממש בהפך משומר חנם, שהוא בחינת שומר ועובד בחנם בלי שום קבלת שכר, והוא בחינת חנם שבקדשה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חגיגה ז.): 'מה אני בחנם אף אתם בחנם', ושואל להפך, שהוא בחינת חנם דסטרא־אחרא, שנקראת 'חנם', כמו שכתוב (במדבר יא): "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם" 'בלא מצות' (ספרי בהעלותך כט), כי הוא רוצה כל התאות בחנם בלי שכר, דהינו בלי שום מצות ועבודת ה'.

וזהו בחינת שואל שכל הנאה שלו ואינו משלם שום שכר. וזה בחינת מקצץ בנטיעות, שהוא בחינת רע לגמרי כנ"ל. ועל־כן הוא חיב בכל כי שם כל החיובים, כנ"ל. ושומר שכר הוא בחינת ששומר ועובד בשביל לקבל שכר, וכן שוכר הוא בחינת שנותן שכר, דהינו בחינת עבודת ה', שהוא בחינת שכר שנותנים לו יתברך, כביכול, כמו שכתוב (זכריה יא, יב): "אם טוב בעיניכם הבו שכרי". אבל הוא יש לו הנאה גם כן, בחינת השוכר שיש לו הנאה מן החפץ. ואלו השתי בחינות דהינו שומר שכר ושוכר שהם בבחינת עובדים על מנת לקבל פרס, כנ"ל. ועל־כן הם בבחינת עבד בחינת מט"ט בחינת "עץ הדעת טוב ורע" כנ"ל, הם בבחינת 'הציץ ונפגע הציץ' וכו' כי פגם שלהם היה בבחינת פגם עץ הדעת כמובא, וכמו שאיתא בתקונים: "כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב, יז) - 'בההוא יומא הציץ' וכו'.

כי זה הפגם של 'הציץ', דהינו שנכנס ומסתכל במה שאינו ראוי לו, זה הפגם הוא מחמת שרוצה לקבל שכר ועבודתו וכניסתו לפנים להקדשה הוא בשביל שכר. ועל־כן מאחר שבוחר בשכר ותאב להשכר, על־ידי־זה יוכל לבוא לעבר על רצונו יתברך לכנס לפנים ממחצתו, מחמת תאות השכר המפלא. כי בחינת כניסת הפרדס זהו בעצמו השכר. נמצא, שבחינת הציץ הוא בחינת העובד בשביל שכר עולם־הבא, שעל־ידי־זה יוכל לבוא לבחינת הציץ לכנס לפנים ממחצתו, כנ"ל. וזה בחינת שומר שכר ושוכר, כנ"ל. אבל העובד בלי שום קבלת פרס, רק שרוצה לעבדו ולעשות רצונו יתברך לבד - בודאי לא יכנס לפנים מהראוי לו ולעבר על רצונו יתברך, מאחר שאינו רוצה שום דבר רק רצונו יתברך: