# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/61/5/

גם יש לרמז, ששומר שכר ושוכר שהם בחינת עובדים בשכר, הם בחינת מה שכתב רבנו, נרו יאיר (סימן ה) שיש שני בחינות בעבודת ה', יש שעובד בשביל שכר עולם־הבא, כי אין מתענג בהמצוה בעצמה, רק שכרו לבסוף, וזה בחינת שומר שכר ששכרו לבסוף. אבל יש צדיק שעושה המצוה בשמחה גדולה כל־כך, שיש לו תענוג גדול מהמצוה בעצמה, עד שאין רוצה בשום שכר עולם־הבא רק שכרו בהמצוה בעצמה וכו', עין שם. וזה בחינת שוכר שמקבל הנאה מיד, ואין צריך לצפות לשלום שכר, כי שכרו תכף בהדבר הנשמר בעצמו, כי מקבל תענוג משמירת מצותיו יתברך בעצמו.

ועל־כן נחלקו (בבא־קמא נז:) על שוכר כיצד משלם, וסבר רבי מאיר שדינו כשומר חנם, כי מאחר שאין מצפה לתשלום שכר רק שכרו מיד כנ"ל. על־כן הוא בתכלית שלמות הקדשה. ועל־כן סובר שהוא בבחינת שומר חנם שפטור מן הכל, שהוא בחינת שלמות הקדשה שאין שם שום חיוב, כנ"ל. אבל נחלק עליו רבי יהודה וסובר שדינו כשומר שכר, והלכה כמותו. כי אף־על־פי שזה תכלית השלמות לקבל תענוג ושכר מהמצוה בעצמה, אף־על־פי־כן אין ראוי לעבד בשביל כן, כי תכלית השלמות הוא לעבד אותו יתברך בלי שום שכר כלל, ואפלו שלא בשביל כונת השכר של המצוה בעצמה. ועל־כן השוכר שהוא משלם שכר בשביל להשתמש בהדבר הנשמר, שזה בחינת שעובד ה' בשביל להשתמש ולקבל הנאה משמירת מצותיו יתברך כנ"ל. ועל־כן דינו גם כן כשומר שכר, מאחר שעל כל פנים רוצה בשכר כנ"ל. ועקר השלמות בבחינת שומר חנם בלי שום שכר לגמרי והוא בחינת פטור לגמרי, שאין שם שום חיוב כנ"ל, בחינת 'נכנס בשלום ויצא בשלום' כנ"ל: וזה בחינת שנקראין 'נכנסין לפרדס', בחינת שומרים שנכנסין לפרדס לשמר, כנ"ל: