# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/62/4/

אֲבָל שְׁאָר שׁוֹמְרִים פְּטוּרִים מֵאֳנָסִין, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים כָּל הַהֲנָאָה, עַל־כֵּן אֵין מֻטָּל עֲלֵיהֶם לְהַעֲלוֹת הָאַהֲבָה וְהַהֲנָאָה שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר אֲפִלּוּ מֵאֹנֶס, מֵאַחַר שֶׁאֵין כָּל הַהֲנָאָה שֶׁלָּהֶם רַק שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת, עַל־כֵּן הַדָּבָר בִּרְשׁוּת בַּעַל־הַבַּיִת, כִּי אֵינָם יְכוֹלִין לִשְׁמֹר מֵאֳנָסִין, כִּי זֶה תָּלוּי רַק בְּמִי שֶׁכָּל הַהֲנָאָה שֶׁלּוֹ וְכַנַּ"ל. כִּי מִי שֶׁהַהֲנָאָה שֶׁלּוֹ - הוּא דַּיְקָא יָכוֹל לִשְׁמֹר מֵאֳנָסִין עַל־יְדֵי שֶׁיַּעֲלֶה הַהֲנָאָה לְשֹׁרֶשׁ הַחֶסֶד שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָרִין מֵאֳנָסִין וְכַנַּ"ל. רַק אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשּׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה, שֶׁהֵם בָּאִים עַל־יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת. כִּי מֵאַחַר שֶׁמְּקַבֵּל שָׂכָר מֵחֲבֵרוֹ, וְהַשָּׂכָר שֶׁמְּקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ מֵחֲבֵרוֹ בְּחִינַת חִיּוּת לִבְחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁלּוֹ, כִּי בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה נִשְׁלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ לְהָאָדָם, כִּי בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אָדָם הוּא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי מָמוֹן יִשְׂרָאֵל מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה נִשְׁלָם וּמֵאִיר יוֹתֵר בְּחִינַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, כִּי הַשֶּׁפַע שֶׁל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ וּמַשְׁלִים וּמְחַיֶּה אֶת בְּחִינַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל, וְכַמּוּבָן זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר בַּמַּאֲמָר 'גְּזֵלָה' (סִימָן סט) עַיֵּן שָׁם.

וְעַל־כֵּן הַשּׁוֹמֵר שָׂכָר, מֵאַחַר שֶׁחֲבֵרוֹ נוֹתֵן לוֹ שָׂכָר, וְעַל־יְדֵי זֶה הַשָּׂכָר מְקַבֵּל חִיּוּת בְּחִינַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁלּוֹ מֵחֲבֵרוֹ, וְעַל־כֵּן הוּא חַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בִּפְגַם הַדַּעַת כַּנַּ"ל. אֲבָל הַשּׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁאֵין הַהֲנָאָה שֶׁלּוֹ, וְאֵין מְקַבֵּל שׁוּם שָׂכָר אֵין חַיָּב בְּשׁוּם דָּבָר, כִּי אֵינוֹ מְחֻיָּב רַק לִשְׁמֹר, כִּי הוּא חִיֵּב עַצְמוֹ לִשְׁמֹר, אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵר כָּרָאוּי וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵרַע גְּנֵבָה וְאֹנֶס מַאי הֲוֵי לֵיהּ לְמֶעֱבָד? כִּי אֵין הַדָּבָר בְּאַחֲרָיוּתוֹ, אֲבָל הַשּׁוֹמֵר שָׂכָר אוֹ הַשּׁוֹאֵל הַדָּבָר בְּאַחֲרָיוּתָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁמְרוּ כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַדָּבָר בְּאַחֲרָיוּתָם לְעִנְיַן גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה אוֹ אֳנָסִין כָּל אֶחָד כְּפִי דִּינוֹ, כִּי אַחֲרָיוּת הַדָּבָר הוּא תָּלוּי בְּמִי שֶׁעָלָיו מֻטָּל לְהַעֲלוֹת אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר, דְּהַיְנוּ הַשּׁוֹאֵל שֶׁכָּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ - עָלָיו מֻטָּל לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת עַל־יְדֵי הַחֶסֶד שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִכָּל הֶזֵּקוֹת וְעַל־כֵּן הַדָּבָר בְּאַחֲרָיוּתוֹ אֲפִלּוּ לְאֳנָסִין, וְכֵן הַשּׁוֹמֵר שָׂכָר לְעִנְיַן גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב:
