# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/62/4/

אבל שאר שומרים פטורים מאנסין, כי מאחר שאינם מקבלים כל ההנאה, על־כן אין מטל עליהם להעלות האהבה וההנאה של אותו הדבר לשרשו, שעל־ידי־זה נשמר אפלו מאנס, מאחר שאין כל ההנאה שלהם רק של בעל־הבית, על־כן הדבר ברשות בעל־הבית, כי אינם יכולין לשמר מאנסין, כי זה תלוי רק במי שכל ההנאה שלו וכנ"ל. כי מי שההנאה שלו - הוא דיקא יכול לשמר מאנסין על־ידי שיעלה ההנאה לשרש החסד שבקדשה, שעל־ידי־זה מעלין המלכות דקדשה מהארבע מלכיות, שעל־ידי־זה נשמרין מאנסין וכנ"ל. רק אף־על־פי־כן השומר שכר חיב בגנבה ואבדה, שהם באים על־ידי פגם הדעת. כי מאחר שמקבל שכר מחברו, והשכר שמקבל מחברו על־ידי־זה ממשיך מחברו בחינת חיות לבחינת חכמה תתאה שלו, כי בחינת חכמה תתאה נשלם על־ידי בחינת השפע והעשירות שנמשך להאדם, כי בחינת חכמה תתאה שיש בכל אדם הוא בחינת עשירות, בחינת מלכות כנ"ל, ועל־ידי ממון ישראל ממון דקדשה נשלם ומאיר יותר בחינת החכמה תתאה, כי השפע של ממון ישראל ממון דקדשה נמשך ממקום גבה ומשלים ומחיה את בחינת החכמה תתאה, שהיא בחינת עשירות כנ"ל, וכמובן זה במקום אחר במאמר 'גזלה' (סימן סט) עין שם.

ועל־כן השומר שכר, מאחר שחברו נותן לו שכר, ועל־ידי זה השכר מקבל חיות בחינת החכמה תתאה שלו מחברו, ועל־כן הוא חיב בגנבה ואבדה שהיא תלויה בפגם הדעת כנ"ל. אבל השומר חנם שאין ההנאה שלו, ואין מקבל שום שכר אין חיב בשום דבר, כי אינו מחיב רק לשמר, כי הוא חיב עצמו לשמר, אבל כששומר כראוי ואף־על־פי־כן ארע גנבה ואנס מאי הוי ליה למעבד? כי אין הדבר באחריותו, אבל השומר שכר או השואל הדבר באחריותם, אף־על־פי ששמרו כראוי, אף־על־פי־כן הדבר באחריותם לענין גנבה ואבדה או אנסין כל אחד כפי דינו, כי אחריות הדבר הוא תלוי במי שעליו מטל להעלות את בחינת המלכות, בחינת חכמה תתאה שיש באותו הדבר, דהינו השואל שכל הנאה שלו - עליו מטל להעלות בחינת המלכות על־ידי החסד שבקדשה, שעל־ידי־זה נצולין מכל הזקות ועל־כן הדבר באחריותו אפלו לאנסין, וכן השומר שכר לענין גנבה ואבדה, והבן הדבר היטב: