# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/1/

כי ענין האמנים שעושים ומתקנים כל הכלים הוא תמוה לכאורה, כי הלא אי אפשר להם לעשות שום כלי כי אם על־ידי שהשם־יתברך הקדים והכין להם הדברים שעושין ממנו כלים, כגון חרש עצים אי אפשר לו לעשות כלי עץ, כי אם כשיש לו עצים שבראם השם־יתברך, וכן צורף בזהב צריך שיהיה לו זהב שברא השם־יתברך, ואז דיקא האמן עושה מלאכתו ומוציא כלי למעשהו. ואם כן, קשה לכאורה, על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת שנצטרך לאמנין בעלי מלאכות, הלא הוא יתברך, כל יכול, ומאחר שבחכמתו ברא העץ או המתכת, בודאי הוא יכול לברא כלים שלמים, ולא נצטרך להתקון והעשיה של האמנים בעלי המלאכות? אך ענין זה נוגע למה שכתוב במדרש (בראשית רבה יא, ו), בענין שאלת המינים ששאלו, למה ברא הקדוש־ברוך־הוא את האדם עם ערלה ונצטרך אנחנו למולו, ומדוע לא נברא האדם מהול. והשיבו להם: כל מה שברא הקדוש־ברוך־הוא צריך תקון. החטים צריכים לטחן, התרמסין וכו', אף האדם צריך תקון, דהינו תקון המילה: