# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/10/

וזה בחינת שופר של ראש־השנה, כי ההבלים של השופר הם בחינת הבלים דקדשה, בחינת נפשות קדושות, שעל־ידי־זה חוזרים הרשעים בתשובה כנ"ל, שזה צריכין בראש־השנה שהוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה. וכל זה מקבלין מצדיקי האמת שאנו נוסעים אליהם ומקשרים עצמנו להם, כי הם בחינת בעלי נפש, שמהם נמשכין כל הנפשות וההבלים דקדשה שעל־ידי־זה יכולין להחזיר כל הרשעים בתשובה.

וזהו בחינת שופר של איל, שהוא אילו של יצחק שנעקד על גבי המזבח כדי שיזכר לנו זכות עקדתו, הינו כי עקר זכות עקדת יצחק הוא בחינת רצון וכסופין דקדשה, שזה היה עקר מעלת הנסיון של אברהם ויצחק, כי עקר הזכות הוא מה שנתרצו לשחט ולמות על קדוש ה', ועל־ידי שנתרצו לזה ברצון שלם באמת - נחשב כאלו נשחט ונקרב על גבי המזבח, אף־על־פי שבאמת לא שלח ידו אליו ולא עשה לו מאומה, נמצא, שעקר זכות העקדה הוא רק רצון וכסופין דקדשה.

ומחמת שיצחק זכה אז לכסופין קדושים כאלה באמת במסירת נפש כזה, משם נמשך קדשת נפשות ישראל שיצאו ממנו, שיש בכל אחד ואחד מישראל נפש קדושה שמרצה למסר נפשו על קדוש ה' תמיד. נמצא, שכל אחד מישראל נפשו ורצונו חזק תמיד להשם־יתברך, כי כל אחד מישראל מוכן למות על קדוש ה', כי בפנימיות נפשו רצונו חזק מאד מאד להשם־יתברך. וזה מחמת שכלנו בני יצחק אבינו שנעקד על גבי המזבח ורצה למות בשבילו יתברך.

ופנימיות ההבל והרצון הזה אנו ממשיכין לתוך השופר, שהוא בחינת שופר של אילו של יצחק, שאז בשעת העקדה נתקדש האיל תחתיו, ואז נתקדש קרנו לשופר שישראל זרעו של יצחק יזכו להמשיך פנימיות ההבלים והנפשות דקדשה המשרשים בהם מיצחק, ימשיכו ויוציאו אותם לחוץ על־ידי השופר הקדוש שהוא כלול מכל ההבלים והקולות, כמו כמו שאיתא בזהר הקדוש (יתרו פא:): 'אתר דכל קלין נפקין מנה אקרי שופר' (המקום שכל הקולות יוצאים ממנו נקרא שופר), ועל־ידי שמוציאין פנימיות הנפש שהם בחינת הבלים דקדשה מתוך השופר, על־ידי־זה חוזרים כלם בתשובה, כי אלו ההבלים דקדשה הם בחינת נפשות קדושות שיש להם כח לילך ולהתגלגל ולהחזיר כל העולם בתשובה, שזה צריכין בראש־השנה וכמבאר בהתורה הנ"ל - גדל הכח של ההבלים דקדשה להחזיר רשעים בתשובה, כנ"ל: