# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/11/

וזה בחינת 'תקיעה שברים תרועה תקיעה'. תקיעה היא בחינת תקיעת כף, בחינת התקשרות אל הצדיקים אמתיים, שמהם מקבלין הנפשות וההבלים דקדשה כנ"ל. כי כל נפשות ישראל צריכין לקבל כח ההבלים דקדשה מצדיקי הדור כנ"ל, וזה בחינת תקיעה - לשון תקיעת כף, שהוא לשון התקשרות. כמו שכתוב (תהלים מז, ב): "כל העמים תקעו כף", שפרש רש"י: 'התחברו יחד', הינו שיתערבו ויתקשרו יחד להריע לאלקים וכו'. שברים - זה בחינת לב נשבר ונדכא, בחינת השתוקקות וכסופין חזקים להשם־יתברך, שעל־ידי־זה לבו נשבר תמיד מחמת גדל הכסופין והגעגועים שמתגעגע ברצון חזק להשם־יתברך. וזהו בחינת תרועה - לשון אהבה והשתוקקות להשם־יתברך, כמו שכתוב: "לא הביט און ביעקב וכו' ותרועת מלך בו". ופרש רש"י: 'לשון חבה ורעות', הינו בחינת אהבה ורצון, בחינת אהבה והשתוקקות להשם־יתברך, בבחינת (שיר־השירים ב, ה): "כי חולת אהבה אני", כמובא בהתורה הנ"ל.

וזהו בחינת תקיעה אחרונה, לחזר ולקשר כל העולם להכסופין והנפשות וההבלים דקדשה כדי להחזיר כלם למוטב, בבחינת (ישעיה כז, יג): "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים" וכו' והנדחים" וכו'. כי תקיעה הראשונה היא לקשר עצמנו לצדיקי אמת כדי לקבל מהם ההבלים והנפשות דקדשה כנ"ל, ותקיעה אחרונה היא כדי לקשר אלינו גם כל העולם, שכלם יקבלו אלו ההבלים והנפשות דקדשה כדי שכלם ישובו להשם־יתברך על־ידי־זה ויקבלו על מלכותו עליהם, בבחינת "כל העמים תקעו כף" וכו':