# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/13/

וזהו בחינת מה שמבקשין בראש־השנה על חיים, כמו שאומרים: זכרנו לחיים וכו' וכתבנו בספר החיים וכו'. וכן הרבה, הינו שאנו מבקשין שנזכה לציר אותיות התורה לטוב על־ידי הנפשות הנעשים מכסופין טובים, שזהו בחינת 'זכה - נעשה לו סם חיים', כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל.

וזהו בחינת שלשה ספרים הנפתחין בראש־השנה, צדיקים גמורים נכתבין לאלתר לחיים, רשעים וכו', בינונים תלויים עד יום הכפורים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה טז:), הינו כי הצדיקים שיש להם כסופין טובים וקדושים, שמהם נעשים נפשות ונקדות טובות ונצטירים אותיות התורה לטוב, בבחינת 'זכה - נעשה לו סם חיים'. על־כן בודאי הם נכתבין לאלתר לחיים, כי הם נכתבין ממילא לחיים, מאחר שהם מצירין אותיות התורה לטוב בבחינת סם חיים וכנ"ל. וכן להפך, רשעים שעושין נפשות ונקדות לא טובות מכסופין רעים, על־כן הם נכתבין תכף למיתה, מאחר שמצירין אותיות התורה להפך בבחינת 'לא זכה - נעשה לו סם מות', כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל, עין שם היטב.

בינונים תלויים ועומדים עד יום כפורים, כי בינונים הוא שיש בהם טוב ורע, שלפעמים מחבר בהם נפשות קדושות שהם כסופין טובין, ולפעמים להפך, על־כן הם תלויים ועומדים עד יום כפור אם יחזרו בתשובה, הינו שצריכין להתגבר בכל עשרת ימי תשובה להגביר הכסופין טובים על הכסופין רעים, שזהו עקר התשובה להגביר הטוב על הרע, עד שיתגברו הנפשות קדושות ויצירו האותיות לטוב בבחינת סם חיים. ועל־ידי־זה יזכו גם כן להיות נכתבין ונחתמים בספר החיים וכנ"ל.

ועל־כן גמר החתימה ביום הכפורים, כי אז הוא בחינת קבלת התורה. כי ביום הכפורים נתנו לוחות אחרונות שנאמר בהם טוב (בבא קמא נה.), כי אז נצטירו אותיות התורה לטוב, שזהו עקר בחינת קבלת התורה כנ"ל. ועל־כן אז הוא מחילת עונות, כי עקר פגם כל העונות הוא, שעל־ידי העונות הנעשים על־ידי תאות וכסופין רעים, פגם באותיות התורה וציר אותם להפך, אבל ביום הכפורים שאז הוא גמר קבלת התורה, אז זוכים על־ידי התשובה לחזר ולתקן הפגם של העונות ולציר אותיות התורה לטוב, ועל־כן בינונים תלויים ועומדים עד יום הכפורים, שאז יש להם כח לחזר ולציר אותיות התורה לטוב, כנ"ל. כי עקר התשובה הוא בחינת כסופין טובים, כי עקר התשובה היא החרטה שמתחרט על העברה, והלואי שלא היה עושה אותה, שזהו רק רצון וכסופין טובים ועל־ידי־זה מוחל לו השם־יתברך, כי עקר הוא הכסופין, שעל־ידי־זה מצירין אותיות התורה לטוב, ועל־ידי־זה נתתקן הכל, וכנ"ל: