# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/14/

וזה בחינת סכה שעושין אחר ראש־השנה ויום־הכפורים, כי מבאר שם בהתורה הנ"ל, שמי שהוא במדרגת אברהם, דהינו שעושה נפשות טובות על־ידי כסופין טובים, אזי כל אכילתו בבחינת לחם הפנים, בחינת (שמואל־א' כא, ז): "לחם חם" וכו', ואזי כל הכוכבים ומזלות וכל העכו"ם טורחים בשביל פרנסתו, בבחינת (במדבר יד, ט): "לחמנו הם סר צלם" וכו' כי מראה חמה עמקה מן הצל וכו', עין שם כל זה היטב. וזה בחינת מצות סכה שהיא צלא קדישא צלא דמהימנותא, שעל־ידי־זה מכניעין בחינת הצל דסטרא־אחרא, בבחינת "לחמנו הם סר צלם" כנ"ל, וזה זוכין אחר ראש־השנה ויום הכפורים, שאז היה כל עסקנו להמשיך בעולם הבלים דקדשה שהם בחינת נפשות קדושות העולים מהבלים של השופר ושל כל הקולות והצעקות שצועקין ישראל בראש־השנה ויום הכפורים ועשרת ימי תשובה, שעל־ידי־זה עקר התעוררות התשובה באלו הימים, וכנ"ל.

ועל־כן כל העבודה של יום הכפורים הוא על־ידי הכהן הגדול שהוא בחינת צדיק הדור, שהוא בחינת תכלית שמירת הברית בשלמות, כי הכהן הגדול מצוה על קדשת הברית יותר מכל ישראל, כי אסור אפלו באלמנה [וכמבאר במקום אחר (הלכות ברכת המזון, הלכה ג, אות יא)], כי עקר אלו הנפשות שהם בחינת כסופין טובים נמשכין על־ידי הצדיק שומר הברית, כמו שמבאר שם, שזהו בחינת (מלאכי ב, ז): "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו", אם הרב דומה למלאך ה' צבאות וכו', כי הרב נקרא 'כהן', שהוא בבחינת קדשת הברית יותר מכל ישראל, כמו שכתוב (דברים לג, ט): "כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו", והכהן הגדול מקדש יותר מכלם, והוא בבחינת הרב והצדיק שבדור שהוא בתכלית שמירת הברית.

ועל־כן כל העבודה של יום הכפורים אינה כשרה אלא בו. כי ביום הכפורים אז הוא גמר החתימה לחיים. שאז צריכין לגמר התקון הנעשה על־ידי הכסופין טובים, שהם נפשות והבלים דקדשה, שעל־ידי־זה מצירין אותיות התורה לטוב, בבחינת סם חיים, שזהו בחינת ספר החיים שנכתבין ונחתמין בו בראש־השנה ויום הכפורים לחיים, שזה נעשה על־ידי שמצירין אותיות התורה לחיים על־ידי הבלים ונפשות הנעשין מכסופין טובים של ישראל שנתעוררין באלו הימים וכנ"ל. על־כן אז ביום הכפורים, עקר התקון על־ידי הכהן הגדול שהוא בבחינת קדשת הברית, כי עקר אלו הנפשות יוצאין על־ידי הצדיק שהוא בבחינת שמירת הברית, כנ"ל.

וזה שאומרים בתחלת יום הכפורים: "אור זרע לצדיק" וכו' (תהלים צז, יא), שהוא בחינת תקון הברית, כמובא (פרי־עץ־חיים, יום הכפורים, פרק ב). כי אז צריכין להמשיך בחינת תקון הברית מהצדיק האמת שעל־ידי־זה עקר התקון הנגמר ביום הכפורים על־ידי נפשות טובות, וכנ"ל:

ואחר ראש־השנה ויום הכפורים שאז זכינו לבחינת מדרגת אברהם שהיה בעל נפש וכו', דהינו לעשות נפשות טובות על־ידי כסופין טובים, על־כן אז עושין סכה הקדושה, שהיא צלא קדישא, שעקר מצותה היא האכילה בתוכה, ושאר הצטרכות האדם, כי אז זוכין שיהיה האכילה והפרנסה בבחינת לחם הפנים כנ"ל, שזה זוכין על־ידי בחינת אברהם על־ידי כסופין טובים כנ"ל, בבחינת "לחם חם", "לחמנו הם סר צלם" וכו' כנ"ל, שזהו בחינת סכה, שהיא צלא קדישא - שמכניע ומבטל צלם של העכו"ם בבחינת "לחמנו הם סר צלם", וכנ"ל.

כי סכה הוא בבחינת אברהם איש החסד שזכה לכהנה, כמו שכתוב (תהלים קי, ד): "אתה כהן לעולם", שהוא בחינת אהרן הכהן איש החסד, שבזכותו היו הענני כבוד, שהם בבחינת סכה, שהוא אהבה וחסד, בחינת השתוקקות וכסופין דקדשה שהיה לנו באלו הימים הנוראים, שעל־ידי־זה אנו זוכין לצל הקדוש הזה של הסכה, שהוא מכניע הצל שלהם, שאז האכילה בקדשה בבחינת לחם הפנים, ואז כל העכו"ם טורחין בשביל פרנסותינו וכו'.

ובשביל זה מקריבין בסכות שבעים פרים כנגד השבעים אמות, כי עתה יש לנו שלום גדול עמהם בבחינת סכת שלום, כי כלם טורחין בשביל פרנסתנו, כי ההבלים והנפשות דקדשה התגברו כל־כך, והמשיכו כל־כך התעוררות התשובה בעולם, עד שאפלו להעכו"ם הגיע מזה התעוררות, עד שנודע להם במקום שהם שהעקר הם ישראל, ושעקר תכליתם לטרח עבור פרנסת ישראל, ועל־כן אנו מקריבין בשבילם קרבנות, כי אנו צריכים אותם כדי שיטרחו בשביל פרנסתנו.

וזהו בחינת (ישעיה סא, ה): ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם ואתם כהני ה' תקראו - 'כהני ה'' דיקא, בחינת כהן איש החסד, שהוא בחינת אברהם שהיה בעל נפש שנעשה מחסד ואהבה והשתוקקות, שזהו בחינת סכה, שעל־ידי־זה העכו"ם טורחין בשביל פרנסתנו, בחינת ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו', וכנ"ל: