# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/17/

וזה בחינת ארבעה מינים שנוטלין בסכות, שבהם מתקנים בחינת ארבעה שנכנסו לפרדס, המובא בהתורה הנ"ל, עין שם, שאלו הארבעה בחינות נמצאין בכל דור שהם הרוצים לגשת אל הקדש ולהתקרב לצדיקי הדור שיש בהם ארבע בחינות, עין שם. והם נקראים 'נכנסין לפרדס' שגדלין בו מיני אילנות, על־כן על־ידי אלו הארבעה מינים שהם מיני אילנות הנאחזין בשמו הקדוש יתברך, על־ידי־זה מעלין ומתקנים אלו הארבע בחינות.

כי אלו הארבעה שנכנסו לפרדס הם: רבי עקיבא - שנכנס בשלום ויצא בשלום, ובן עזאי ובן זומא - הציץ ונפגע, הציץ ומת, ואחר - קצץ בנטיעות. וזהו בחינת הארבעה מינים שהם כנגד ארבע כתות שבישראל, כמובא (ויקרא־רבה ל, יב), כי אתרוג יש בו טעם וריח, כנגד בעלי תורה ומצות שיש להם כל השלמות, שזהו בחינת רבי עקיבא שזכה לשלמות ונכנס בשלום וכו'. ולולב והדסים, שזה יש בו טעם ולא ריח, וזה ריח ולא טעם - זה בחינת בן עזאי ובן זומא שלא היו בתכלית השלמות, אף־על־פי שהיו צדיקים גדולים, על־כן זה הציץ ונפגע וזה הציץ ומת. ואחר קצץ בנטיעות - זה בחינת פושעי ישראל, בחינת ערבי נחל שאין בהם לא ריח ולא טעם.

ואנו מחברין כל אלו הארבעה מינים יחד עם האתרוג, ועל־ידי־זה נכללין ונתחברין יחד, כדי להשיבם כלם אל הקדשה, על־ידי שמתגברין ההבלים דקדשה, שהם נפשות קדושות, שעל־ידי־זה נמשכין נקדות טובות להאותיות ונצטירין האותיות לטוב וכו', שכל זה הוא בחינת תקון הארבעה שנכנסו לפרדס, שעקר הפגם של אותן שלא יצאו בשלום היה על־ידי שלא צירו האותיות היטב לטוב על־ידי נפשות קדושות, [עין שם היטב בהתורה הנ"ל, כי אי אפשר לחזר בכל פעם דבריו הקדושים ז"ל]. ועל־כן עתה אחר ראש־השנה ויום הכפורים, שמתגברין ההבלים והנפשות דקדשה, שהם בחינת נקדות קדושות לציר אותיות התורה לטוב, על־ידי־זה נתתקנין כל הארבע בחינות הנ"ל, שהם בחינת ארבעה שנכנסו לפרדס, שזהו בחינת הארבעה מינים שאנו לוקחין עתה בסכות, וכנ"ל: