# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/19/

וכל זה אנו צריכין באלו הימים קדם שמיני עצרת שהוא שמחת תורה, שאז מסימין ומתחילין התורה, הינו כי מחמת שעתה הם הימים שאנו צריכין להשלים את התורה שקרינו בה בכל השנה ולחזר להתחילה, על־כן אנו עוסקין בכל התקונים הנ"ל שעל־ידי־זה אנו מצירין אותיות התורה לטוב, בבחינת סם החיים, כדי שכל התורה שעסקנו בה בכל השנה תהיה מצטירת ומצטרפת לטוב. וכן נזכה להתחיל את התורה - לקרותה על־ידי נקדות טובות, שתהיה התורה מעתה מצטירת ומצטרפת תמיד רק לטוב ולחיים ולשלום, שעל־ידי־זה יתתקן כל העולם.

כי כל העולם ומלאו מתנהג ומתקים על־ידי התורה, וכפי הציור שאנו מצירין ומצרפין אותיות התורה על־ידי הכסופין - כן מתנהג העולם לטוב או להפך, חס ושלום, על־כן חמל עלינו השם־יתברך ברחמיו המרבים, וזכנו על־ידי חכמיו הקדושים שסדרו לנו לסים ולהתחיל התורה ביום גמר התקון של ראש־השנה ויום הכפורים - שהוא שמיני עצרת ושמחת תורה, כדי שעל־ידי ההבלים קדושים של ראש־השנה ויום הכפורים, שהם נפשות קדושות שמהם נעשין נקדות קדושות - תהיה מצטירת ומצטרפת כל התורה לטוב, הן כל מה שקרינו בכל השנה כלה שאנו מסימין אותה עתה, הן מה שאנו עתידין לקרות בכל השנה הבאה עלינו לטובה שאנו מתחילין עתה, הכל יהיה מצטיר ומצטרף לטוב ולחיים על־ידי ההבלים דקדשה של אלו הימים הנוראים, שבהם מתגברין ישראל בהבלים הרבה דקדשה וכו' וכנ"ל:

ועל־כן נקרא 'שמיני עצרת' - לשון כניסה ואסיפה (מלכים־ב כ, י), כי אז כונסין ומאספין כל אותיות התורה לצירם לטוב על־ידי הנפשות והנקדות טובות שנעשו בראש־השנה ויום הכפורים כנ"ל, כי קדם שממשיכין נקדות טובות - אזי אין להאותיות שום קשר וחבור, רק על־ידי הנקדות טובות על־ידי־זה הם מזדוגין ומתחברין ומתאספים לעשות פעלות טובות, על־כן נקרא 'עצרת' לשון כניסה ואסיפה:

שיך לעיל