# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/2/

וְהָעִנְיָן, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה רַק בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה. וְעַל־כֵּן הָיָה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָאָדָם יַנְהִיג וִיקַיֵּם כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קטו, טז): "וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם".

וְעַל־כֵּן רָצָה שֶׁיִּתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים דַּיְקָא, שֶׁהֵם דַּיְקָא יַנְהִיגוּ וִיחַיּוּ וִיקַיְּמוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם. אַךְ בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁלֹּא הָיָה עֲדַיִן שׁוּם אָדָם - הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּבְרָא אֶת הָעוֹלָם בְּנִפְלְאוֹתָיו לְבַדּוֹ בְּלִי שׁוּם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, אֲבָל בָּרָא כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים. עַד שֶׁהָאָדָם יְתַקֵּן אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁיֻּשְׁלְמוּ כָּל הַדְּבָרִים עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם דַּיְקָא, וְאָז עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם מַשְׁלִים וּמְתַקֵּן הַדָּבָר - נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ עָשָׂה אֶת הַדָּבָר וּבְרָאוֹ. כִּי כֵן הַדָּבָר שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה לו, ד): 'עוֹלָמִי עוֹלָמִי! מִי בְּרָאֲךָ, יַעֲקֹב בְּרָאֲךָ' וְכוּ', וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁגַּם בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים וּצְרִיכִים תִּקּוּן עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים דַּיְקָא, וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה, מֵחֲמַת שֶׁנִּבְרְאוּ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁאָז אֵין שְׁלֵמוּת לְהַבְּרִיאָה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבְּרִיאָה הִיא עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא דַּיְקָא, כַּנַּ"ל.

וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִים בַּעֲלֵי הַמְּלָאכוֹת, כִּי הָאֻמָּן דַּיְקָא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַכְּלִי מֵהָעֵץ וְהַמַּתָּכוֹת, כִּי עִקַּר תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הַכֵּלִים, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַבְּרִיאָה, הוּא עַל־יְדֵי בְּנֵי אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים דַּיְקָא, כִּי כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין בְּנֵי הָאָדָם לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים הָעוֹלָם בְּרוּחָנִיּוּת עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת - שֶׁבְּנֵי אָדָם דַּיְקָא יַשְׁלִימוּ וִיתַקְּנוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל־כֵּן אֵין לְשׁוּם דָּבָר שְׁלֵמוּת מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה, כִּי הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחֹן וְכוּ' וְכֵן הָעֵצִים וְהַמַּתָּכוֹת וְכוּ' צְרִיכִין אֻמָּנִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶם כֵּלִים. וְכָל זֶה מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, כִּי הַכֹּל צָרִיךְ שֶׁיֻּשְׁלַם עַל־יְדֵי הַבֶּן אָדָם דַּיְקָא, וְכַנַּ"ל.

וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁעוֹשֶׂה הַכְּלִי וּמַשְׁלִים הַדָּבָר בְּגַשְׁמִיּוּת עַל־יְדֵי־זֶה מַגִּיעַ הַדָּבָר לִשְׁלֵמוּתוֹ גַּם בְּרוּחָנִיּוּת, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַכֹּל נִבְרָא רַק לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת ו, יב): 'כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא' וְכוּ', הַיְנוּ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה וְיַעַבְדוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְתַּקֵּן הַדָּבָר בְּגַשְׁמִיּוּת - בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לַעֲבֹד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עִם זֶה הַדָּבָר, כְּמוֹ לְמָשָׁל עֵץ אוֹ מַתֶּכֶת, כָּל זְמַן שֶׁהוּא גֹּלֶם וְלֹא עָשׂוּ מִמֶּנּוּ כְּלִי - אֵינוֹ נִצְרָךְ לְהָאָדָם וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד בּוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. אֲבָל כְּשֶׁלּוֹקֵחַ הָאֻמָּן הָעֵץ וְהַמַּתֶּכֶת וְעוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ כְּלִי, כְּגוֹן כַּף אוֹ קְעָרָה. וְאָז הוּא נִצְרָךְ לְהָאָדָם, וְאָז הָאָדָם יָכוֹל לַעֲבֹד בּוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. כִּי אוֹכֵל עִם הַכַּף וְהַקְּעָרָה לִכְבוֹד שַׁבָּת אוֹ שֶׁמְּכַבֵּד בָּהֶם אוֹרְחִים, וְגַם מְבָרֵךְ עַל הַמַּאֲכָל שֶׁאוֹכֵל בָּהֶם תְּחִלָּה וָסוֹף. כִּי בְּוַדַּאי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתָם בְּשׁוּם דָּבָר, כִּי אִם אַחַר שֶׁנִּתְתַּקֵּן וְנַעֲשָׂה כְּלִי. וְאָז מְתַקְּנִים וּמַשְׁלִימִים אֶת הַדָּבָר בְּרוּחָנִיּוּת עַל־יְדֵי שֶׁעוֹבְדִים בּוֹ אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר חִיּוּת וּשְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. נִמְצָא, עַל־יְדֵי שֶׁהָאֻמָּן מְתַקֵּן וְעוֹשֶׂה אֶת הַכְּלִי בְּגַשְׁמִיּוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מַגִּיעַ הַדָּבָר לִשְׁלֵמוּתוֹ גַּם בְּרוּחָנִיּוּת:
