# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/21/

והנה כל דברינו אלה הם בנויים על התורה 'אית לן בירא בדברא' בסימן לא, ומבאר שם בסוף, שהתורה הזאת נאמרה על פסוק (שמות יג, יח): "ויסב אלקים" - 'אין הסבה אלא סעדה' וכו' (שמות רבה ב, יח), עין שם. אך לא זכינו לקבל ממנו גמר באור הפסוק על־פי התורה הזאת. והנראה לעניות דעתי בזה הוא, כי "ויסב אלקים" הוא בחינת סעדה כנ"ל, הינו בחינת האכילה והפרנסה שצריכין להכניסה מחוץ לפנים כנ"ל. וזה נעשה על־ידי דרך המדבר ים סוף וחמשים וכו' (שם) - המדבר - זה בחינת אמונה שתלויה בדבור, שצריכין לדבר האמונה הקדושה בפה מלא, כמו שכתב אדמו"ר ז"ל (סימן מד תנינא): 'האמונה תולה בפה של אדם' וכו'.

וזה בחינת ים סוף - כי אמונה בחינת הדבור, בחינת מלכות, היא בחינת ים שכל הנחלים הולכים לתוכה, כידוע, וזה בחינת סוף - כי הוא בחינת אחרית וסוף ושלמות של כל המדות ושל כל הבריאה כלה, כמובא שם בהתורה הנ"ל, בחינת (מכות כד.): בא חבקוק והעמידן על אמונה וכו'.

וחמשים וכו', ופרש רש"י: 'מזינים', זה בחינת תקון הברית, שזה עקר הכלי זין, בחינת (תהלים מה, ד): "חגור חרבך על ירך גבור" וכו'. הינו על־ידי תקון הברית, שעל־ידי־זה זוכין לאמונה, בחינת שבת, על־ידי־זה זוכין להכניס הפרנסה לפנים לישראל, שזהו בחינת ויסב אלקים את העם, כנ"ל:

גם המדבר ים סוף מרמז על הנפשות טובות הנעשין מכסופין טובים, שעקר יציאתן אל הפעל הוא על־ידי הדבור, כמו שמבאר שם. וזהו גם כן בחינת ים סוף, כי הם בחינת סוף ושלמות של כל הדברים, כי הם מצירין אותיות התורה לטוב, שעל־ידי־זה נגמרין ונשלמין כל הדברים לטוב. ובאמת הכל אחד, כי תקון האמונה ותקון אלו הנקדות טובות הנעשין מהנפשות וכסופין טובים הכל אחד, כי כל מה שיש להאדם אמונה ביותר - בודאי הוא כוסף ומשתוקק ביותר ויותר כסופים טובים, כי יודע שאין שום תכלית בעולם כי אם לעשות רצונו יתברך, רק שיש לו מניעות ועכובים רבים על זה, על־כן בודאי הוא כוסף וחומד ומשתוקק בכל עת: מתי יזכה להגיע לזה להיות כרצונו יתברך באמת! ובשביל זה אמונה היא שלמות כל הדברים, וכל התורה וכל הברכות וההשפעות - הכל אינו נשלם כי אם על־ידי אמונה, כמבאר שם בתחלת התורה הנ"ל.

כי על־ידי אמונה שנמשך על־ידי כח הצדיק על־ידי תקון הברית, על־ידי־זה נעשין נפשות רבות על־ידי כסופין טובים, שהם בחינת נקדות טובות שמצטירין אותיות התורה לטוב שיעשו פעלות טובות בעולם כנ"ל, שזהו עקר תקון ושלמות של התורה ושל כל הדברים שבעולם שמתנהגים ומתקימין על ידה. נמצא, שתקון הכסופין טובים ותקון האמונה - הכל אחד, כי הם משלימין ומתקנים הכל על־ידי שמצירין אותיות התורה לטוב וכנ"ל, ובזה מקשר ומחבר התורה הנ"ל היטב, עין שם:

וזהו שנסמך 'ויסעו מסכת' אחר פסוק 'ויסב אלקים', כי ויסעו מסכת מרמז על מצות סכה הקדושה שזכו ישראל תכף ביציאתן ממצרים, שסבבן והקיפן בענני כבוד שהם בחינת סכה וכו', כמו שכתוב שם תכף בפרשה, וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן וכו'. וכל זה נסמך לפסוק ויסב אלקים - שהוא בחינת אכילה ופרנסה, להכניס הפרנסה מחוץ לפנים, כי זה זוכין על־ידי מצות סכה שעל־ידי־זה מכניסין הפרנסה מחוץ לפנים, כנ"ל:

הלכות שוכר