# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/22/

ונחזר לענין שומרים. וזה בחינת מה שהשוכר דינו כשומר שכר שחיב בגנבה ואבדה ופטור באנסין, כי עקר השמירה ממזיקי עלמא הוא על־ידי הצדיק האמת, שהוא בחינת בעל נפש, שממנו נמשכין כל הכסופין דקדשה, שהם בחינת הבלים ונפשות טובים שהם מצירין אותיות התורה לטוב.

וזה בחינת 'שיר של פגעים', שנאמר שם (תהלים מזמור צא): יפל מצדך אלף וכו' אליך לא יגש, לא תאנה אליך רעה וכו' על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין כי בי חשק ואפלטהו. 'כי בי חשק' דיקא. שהמזמור מבאר, על־ידי מה ינצל מכל הפגעים ויזכה לדרך על כל הקלפות והמזיקי עלמא, בחינת על שחל ופתן תדרך, הכל יזכה מטעם כי בי חשק וכו'. שעל־ידי גדל החשק והכסופין דקדשה שחושק בו יתברך, על־ידי־זה ואפלטהו. כי כל המזיקי עלמא עקר יניקתם מכסופין והבלים רעים שהם נפשות לא טובים, שהם הם המזיקין, רחמנא לצלן, כי הם מזיקין בגשמיות ורוחניות, בבחינת "יש הבל אשר נעשה" (קהלת ח, יד). כי אלו ההבלים הם בחינת נפשות שהולכים ומעוררים לרע, חס ושלום, שמשם כל ההזקות, רחמנא לצלן, ועל־כן עקר הכנעתם ובטולם הוא על־ידי הצדיקים והכשרים שיש להם כסופין טובים, שהם נפשות טובים שמעוררים העולם לטוב, שהם מכניעים ומבטלין כל המזיקי עלמא. בבחינת על שחל ופתן תדרך וכו', כי בי חשק ואפלטהו, כנ"ל: