# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/24/

כי עקר השלמות של כל אדם הוא דיקא כשזוכה לשני בחינות ברית הנאמר בהתורה הנ"ל, שהם בחינת ברית עלאה וברית תתאה, שהם בחינת למדן וצדיק, בחינת 'מלאך ה' צבאות', ומי שזוכה לשני הבחינות האלו, אשרי לו. אבל מחמת שרב העולם אין זוכין לבחינת ברית עלאה שהיא בחינת שמירת הברית בתכלית השלמות, על־כן עקר התקון על־ידי התקרבות להצדיק האמת שזכה לזה בשלמות כנ"ל, כי רב העולם אפלו הכשרים, הם רק בבחינת ברית תתאה שהוא בחינת למדן, בחינת שמירת אסור והתר, שזהו בחינת ששת ימי החל שהם בחינת עבד, בחינת "ששת ימים תעבד", כי בהם שולטין עבדין דחל, שהם השלשים ותשע מלאכות שצריכין לבררם מפגם עץ הדעת טוב ורע על־ידי בחינת ששה סדרי משנה, שהם בחינת כשר ופסול טהור וטמא וכו', שהם כנגד ששת ימי המעשה ששם עקר הברור, כידוע. אבל עקר שלמות ותקון הברור הוא על־ידי שבת, שהוא בחינת צדיק האמת שהוא בחינת ברית עלאה שמציר הכל לטוב וכנ"ל: