# כח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/28/

ועל־כן האמן דינו כשומר שכר, כי אף־על־פי שאין האמן נוטל שום שכר על השמירה, אף־על־פי־כן מאחר שקבל עליו האמנות והמלאכה של זה הדבר לעשותו ולתקנו, על־כן חל עליו הברור הנ"ל הנעשה על־ידי בחינת למדן, בחינת ברית תתאה, שמשם בחינת הברור של כל העסקים והמלאכות, שמשם נמשך השמירה מגנבה ואבדה, ועל־כן דינו כשומר שכר שחיב בגנבה ואבדה וכנ"ל.

וכן השוכר ששכר הדבר למלאכתו, אף־על־פי שנותן שכר בעד המלאכה שעושה עם זה הדבר, אף־על־פי־כן מאחר שעושה מלאכה עם זה הדבר ומתקן בזה איזה דבר, על־כן חל עליו חיוב השמירה של השומר שכר שהוא אחריות גנבה ואבדה, כי מאחר שעושה מלאכה עם זה הדבר - הוא צריך לבררו בבחינת הברור הנעשה על־ידי כל העסקים והמלאכות שהוא הברור הנעשה על־ידי הדעת הנמשך מלמוד התורה, שעל־ידי־זה נשמרין מגנבה ואבדה שבאים בהסח הדעת וכנ"ל. אבל באנסין פטורין כלם מאחר שאין כל ההנאה שלהם - אין חל עליהם חיוב האחריות הנמשך מברור ההנאות והכסופין שהוא אחריות האנסין כנ"ל, ועל־כן אין השוכר והשומר שכר והאמן חיבין בו כי אם השואל שכל הנאה שלו וכנ"ל.

אבל השומר חנם פטור בכל, כי מאחר שאין לו שום משא ומתן ועסק עם הבעל־הבית ואינו מקבל ממנו שום שכר, על־כן אין חל עליו שום ברור רק הוא מחיב לשמר, אבל כל מיני אחריות שתלוי באיזה ברור אין חל עליו כלל, על־כן פטור בכל אפלו מאחריות גנבה ואבדה, כי עקר חיוב אחריות השמירה על השומרים הוא כפי הברור שחל עליהם וכנ"ל: