# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/3/

וכל הבריאה נבראה בחכמה, כמו שכתוב (תהלים קד, כד): "כלם בחכמה עשית". כי יש בכל דבר שבעולם חכמה נפלאה, אבל השם־יתברך ברא כל הדברים חסרים כנ"ל, ומחמת זה צמצם חכמתו ומעט וחסר מהחכמה הצריך לזה הדבר, כדי שיהיה נברא הדבר חסר עד שישלימו האדם כנ"ל. אבל בודאי אין כח ביד האדם להשלים חסרון החכמה שחסר השם־יתברך בכל דבר, כי מי יוכל לעמד על חכמתו יתברך? על־כן אי אפשר להאדם שישלים כל הדברים של הבריאה כי אם על־ידי אמונה שהיא כלל כל התורה, כמו שכתוב (תהלים קיט, פו): "כל מצותיך אמונה". וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (מכות כד.): 'בא חבקוק והעמידן על אחת - "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב, ד). ושם עקר הבחירה של האדם, הינו כי מחמת שהשם־יתברך צמצם וחסר מחכמתו, כביכול, ולא המשיך החכמה בשלמות בשום דבר, ועל־ידי־זה נבראו כל הדברים חסרים וכנ"ל, עד שיבוא האדם וישלים אותם כנ"ל, מחמת זה יש להאדם בחירה בכל דבר.

כי בודאי אם היה השם־יתברך מגלה חכמתו בכל הדברים בשלמות ואז היו נבראים כל הדברים בתכלית שלמותן, והכל היו יודעין את כל החכמה שיש בכל דבר, דהינו כונתו יתברך שהיה לו בבריאתו זה הדבר, בודאי לא היה שום בחירה, כי עקר כונתו יתברך בבריאת כל הדברים שבעולם היה כדי שיכירו וידעו אותו יתברך על־ידי כל הדברים שבעולם, וכמו שאיתא בזהר הקדוש (בא מב:): 'בגין דישתמודעין ליה'. ואם היו הכל רואין זאת עין בעין והיו יודעין הטוב של כל דבר שבעולם, בודאי היו הכל בוחרין בטוב כי מי פתי יסור מטוב אמתי כזה לנטות אחרי ההבל.

אבל מחמת שהשם־יתברך חסר מהחכמה שהיה צריך לשלמות כל דבר, ומחמת זה העלים מהעולם, ולא נתגלה להם שלמות החכמה שבכל דבר, עד שאין הכל יודעין בשלמות כונת חכמתו שבכל דבר, על־כן יש בחירה, שמי שרוצה להטות דעתו אל האמת - הוא זוכה לאמונה, ועל־ידי־זה משלים כל הדברים על־ידי אמונה שהוא כלל התורה, כי עקר האמונה הוא במה שאין יודעין, הינו מחמת שאי אפשר לידע חכמתו יתברך בשלמות בשום דבר, על־כן צריכין רק להתחזק באמונה, ושם עקר הבחירה כי כלל הבחירה הוא בענין קיום התורה שעקרה אמונה, כנ"ל.

ועל־כן עקר שלמות כל הדברים הם על־ידי אמונה וכמו שכתב אדמו"ר ז"ל (סימן לא): 'שלמות כל הדברים הם על־ידי אמונה ובלתי אמונה כל הדברים חסרים' וכו', עין שם, הינו כנ"ל. ומשם נמשך האמנות של כל האמנים שצריכין לתקן כל הדברים שבעולם, כי עקר התקון על־ידי אמונה כנ"ל.

ועל־כן כל מלאכות של כל האמנים כלולים במלאכת המשכן, כמובא בדברי אדמו"ר ז"ל כמה פעמים (סימן יא, ו בלקוטי תנינא סימן ד ועוד), כי עקר בנין המשכן היה להמשיך אמונה בעולם להמשיך שכינת אלקותו למטה בזה העולם, כידוע, על־כן היו כלולים שם כל הל"ט מלאכות שהם כלליות כל המלאכות שבעולם, כי כל המלאכות שבעולם שעל ידם משלימין ומתקנין כל הדברים שבעולם, עקר שלמותן נמשך מבחינת אמונה, שהיא שלמות כל הדברים שבעולם, ששם עקר הבחירה וכו' כנ"ל. ועל־כן נקרא הבעל מלאכה בשם 'אמן' לשון 'אמונה', כי עקר שלמות האמנות הוא על־ידי אמונה.

וזהו שנאמר בשבח התורה (משלי ח, ל): "ואהיה אצלו אמון" - 'אל תקרי אמון, אלא אמן, - התורה היתה כלי אמנותו של השם־יתברך' (בראשית־רבה א, א). כי עקר האמנות שמשלים הכלי נמשך מהתורה שעקרה אמונה, שהיא היתה כלי אמנותו של יוצר בראשית, שבשביל זה ברא כל הדברים חסרים, ומעט וחסר מהחכמה שבכל דבר, כדי שהאדם ישלים על־ידי אמונה שהוא רק במקום שיש חסרון בחכמה וכנ"ל, ששם עקר הבחירה, כנ"ל.

וזהו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף - הינו כנ"ל, שהשם־יתברך חסר החכמה וברא העולם חסר, וכמו שפרש רש"י שם: 'העלם' חסר כתיב, כדי שלא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף, כי אי אפשר לעמד על חכמתו יתברך שבכל דבר בשלמות מראש ועד סוף, והכל בשביל הבחירה, כדי שימשך האדם את עצמו אל האמונה, אם ירצה בחיים נצחיים ויסתכל על האמת. ולהפך, אם ירצה, חס ושלום, לנטות לצד אחר, ימצא מקום לטעות, חס ושלום, מאחר שלא נתגלה החכמה בשלמות, וכנ"ל.

וזהו אשר ברא אלקים לעשות - שהשם־יתברך ברא כל הדברים באפן שהאדם יצטרך לעשות ולתקן ולגמר אותם, כי החטין צריכין לטחן, התרמסין צריכין בשול וכו' וכנ"ל: