# ל

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/30/

וזה דיני חכירות וקבלנות מה שתולין קלקול השדה יותר בהחוכר מבבעל השדה, כמבאר בשלחן ערוך סימן שכב סעיף א, וזה לשונו: החוכר או השוכר שדה מחברו, ואכלה חגב או נשדפה, אם ארע דבר זה לרב השדות של אותה העיר - מנכה לו מחכירו, הכל לפי ההפסד שארעו, ואם לא פשטה המכה ברב השדות - אינו מנכה לו מחכירו, אף־על־פי שנשתדפו כל השדות של בעל הקרקע. נשתדפו כל השדות של השוכר או החוכר, אף־על־פי שפשטה המכה ברב השדות - אינו מנכה לו מחכירו, שאין זה ההפסד תלוי אלא בשוכר, עד כאן לשון השלחן ערוך.

נמצא, שעל־פי הרב תלינן קלקול השדה בהשוכר והחוכר אם לא שיש מכת מדינה, דהינו שארע דבר זה לרב השדות של אותה העיר כנ"ל, אבל בלא זה תלינן תמיד הקלקול בהחוכר, ואינו מנכה לו מחכירו, אף־על־פי שנשתדפו כל השדות של בעל הקרקע - אין תולין הקלקול בבעל הקרקע, ולהפך, אם נשתדפו כל השדות של החוכר - תלינן הקלקול בו אף־על־פי שפשטה המכה ברב השדות ואינו מנכה לו מחכירו כנ"ל: