# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/612/64/33/

וזה בחינת מה שכתוב בשלחן ערוך, סימן שכה: המקבל שדה מחברו לשנים מעטות, דהינו פחות משבע שנים - לא יזרענה פשתן ואין לו בקורת שקמה. והטעם, פרש הסמ"ע - דפשתן מכחיש ארעא טובא ובפחות משבע שנים אין הקרקע חוזרת לכחה וכו', וכן בקורת שקמה פרש: שבפחות משבע שנים אינו חוזר להיות כמו שהיה וכו', עין שם, כי פשתן מכחיש ארעא טובא.

כי פשתן הוא קרבן קין שהביא מהפסלת (בראשית רבה כב, ה), ואמרו רבותינו ז"ל (תנחומא ט), 'זרע פשתן היה'. וקין הוא עקר פגם ההבלים דקדשה, שזהו בחינת (בראשית ד, ח): "ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו". כי קין הוא קינא מסאבותא (מקום הטמאה), בחינת זהמת הכסופין והתאות של העולם־הזה שמתגבר כנגד בחינת הבל שהם הבלים דקדשה, שזהו בחינת הריגת קין את הבל. וכל זה היה בהיותם בשדה, בחינת "ויהי בהיותם בשדה" וכו', כי שם התגברות החיצונים שיונקין מכסופין רעים שמתגברין על ההבלים דקדשה.

ועל־כן בכניסת שבת עוסקים בתקון זה של חטא קין שהרג את הבל, כמבאר בכונות (פרי־עץ־חיים, שבת ו), כי בשבת עולין ההבלים והנפשות דקדשה כנ"ל, שזהו בחינת תוספת שבת, בחינת נפש יתרה שמקבלין בשבת, שנמשך מההבלים והכסופין טובים שמתבררין בשבת, שהם בחינת נפשות טובים, ומהם נמשך בחינת הנפש יתרה בשבת, וכמובן שם בהתורה הנ"ל על מאמר רבותינו ז"ל (ביצה טז.): 'כיון ששבת וי אבדה נפש', שעקר הנפש יתרה בשבת מקבלין על־ידי כסופין טובים, עין שם, ועל־כן אז הוא תקון הריגת קין את הבל שפגם בזה.

ועל־כן מחמת שפגם קין היה על־ידי זרע פשתן, על־כן 'פשתן מכחיש ארעא טובא, ואינה חוזרת לכחה עד שבע שנים', כי צריכין להתיגע שבעה שנים לברר האמונה בשלמות, שעל ידה נשלמין הברכות כנ"ל, כדי לתקן האדמה להוציאה מקללותיה שנתקללה על־ידי חטא קין ביותר, כמו שכתוב בפסוק שם. כי עקר שלמות האמונה נמשכת בבחינת שבע שנים, כי האמונה היא שביעית בחינת שבת שמשלים כל הששה ברכות כנ"ל שזהו בחינת שנת השמטה שהיא שנה השביעית, שהיא שבת לה' (ויקרא כה, ב).

ועל־כן יעקב אבינו אמר (בראשית כט, יח): "אעבדך שבע שנים ברחל" וכו'. כי רחל - אשה יראת ה', בחינת אמונה, בחינת תקון הברית. שמגדל הפגמים שהיה אז בעולם - לא היה יעקב יכל לזכות לברר האמונה בשלמות, כי אם בשבע שנים שהם בחינת שמטה, בחינת שבת. וכמו שאיתא בזהר הקדוש (זהר ויצא קנג:) שהשבע שנים הם בבחינת שמטה, עין שם. ועל־כן מחמת שבפשתן נאחז ביותר פגם הכסופין רעים, כי הוא קרבן קין שהרג את הבל בשדה, על־כן הוא מכחיש ארעא טובא, ואינה חוזרת לכחה כי אם בשבע שנים דיקא שצריכין להתיגע כל השבע שנים כדי לברר האמונה בשלמות על־ידי שבע שנים דיקא, וכנ"ל.

וזהו גם כן בחינת קורת השקמה שאינו חוזר כבתחלה עד שבע שנים, כי שקמים הם מין ארז וארז גזעו מחליף, ועל־כן הצדיק נמשל לארז, כמו שאומרים בקבלת שבת (תהלים צב, יג): כארז בלבנון ישגה. ועקר בחינת גזעו מחליף הוא על־ידי שלמות האמונה, כי אמונה היא בחינת כח הגודל וכח הצומח, כמו שכתוב במקום אחר (בסימן קנה). כי על הרשעים הכופרים נאמר (שם קכט, ו): "יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש" וכו'. אבל בצדיקים המאמינים נאמר: צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה וכו'. אבל עקר בחינת גזעו מחליף הוא על־ידי שבע שנים, שבהם עקר ברור האמונה בשלמות. ועל־כן הארז שהוא האילן הנבחר שבו נמשלו הצדיקים שגזעם מחליף, על־כן אין חוזר להיות כבתחלה עד שבעה שנים, שבהם ברור האמונה בשלמות, שעל־ידי־זה עקר גדול הגזע שתחליף ותחזר להיות כבתחלה, כנ"ל. ועל־כן המקבל שדה פחות משבע שנים לא יזרענה פשתן ואין לו בקורת שקמה, שהם ארזים, כי במקום שצריכין ברור ותקון ביותר - צריכין שבעה שנים, שבהם ברור האמונה בשלמות וכנ"ל: