# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/625/61/1/

על־פי מה שכתב רבנו, נרו יאיר, במאמר 'ויבן ה' אלהים את הצלע' וכו' (סימן סז) - שכל הנפשות מלבשין בהכבוד, כי הכבוד היא אם כל חי. ולפעמים הנפש נתרחקה מן הכבוד ואזי הנפש עיפה, וזהו על־ידי שאין מתפללין בכונת הלב, בבחינת (ישעיה כט, יג): "בשפתם כבדוני ולבם רחק". כי כונת הלב הוא בחינת נפש, בבחינת (תהלים כה, א): "אליך ה' נפשי אשא", ופרש רש"י: 'לבי אכון'. ואזי צריך להחיות הנפש על־ידי בחינת מים קרים, ומים קרים נעשין על־ידי בחינת רעמים, והם באין על־ידי שנותנין כבוד אל זקן ששכח תלמודו, עין שם היטב, כי התרחקות הנפש מן הכבוד גורם שכחה אל הזקן, בבחינת (ישעיה כט, יד): "ואבדה חכמת חכמיו" וכו', עין שם היטב: