# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/625/61/14/

ועל־כן דבר המזיק אין צריך להחזירו לבעליו, רק המוצאו הורגו וזוכה בעורו, כמו שכתוב בשלחן ערוך (חשן־משפט, סימן רסו, סעיף ד), כי כל ההזקות הם הפך הדעת, כי "כעס בחיק כסילים ינוח" (קהלת ז, ט), כמו שכתב רבנו, נרו יאיר, בכמה מקומות (בסימנים כא, נו, קיט), שכעס ושנאה הם כסילות. ולעתיד שיתגלה הדעת - לא יהיה דבר המזיק, כמו שכתוב (ישעיה יא, ו־ט): "וגר זאב עם כבש וכו'... לא ירעו ולא ישחיתו כי מלאה הארץ דעה" וכו', ועל־כן דבר המזיק אין בו זכיה, מאחר שאין בו דעת, ועל־כן הוא הפקר להמוצאו והמוצאו הורגו וזכה בעורו, כי אחר שהורגו ובטל ההזק, אזי יש זכיה בהנשאר, דהינו בהעור, מאחר שאין בו הזק - אזי יש לו אחיזה בהדעת כשאר חפצים, ויש בו זכיה, ועל־כן זוכה בו המוצאו שהרגו, כי הוא הביא הדבר לבחינת דעת וזכיה, כי מתחלה כשהיה מזיק - לא היה בו שום דעת וזכיה כנ"ל, ועל־כן הוא זוכה בו על־ידי שהרגו והביאו לבחינת דעת וזכיה, כנ"ל: