# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/625/62/1/

על־פי המאמר 'ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד' וכו' (סימן ו'), עין שם ענין תשובה:

ואיתא שם, שעל־ידי תשובה נעשה בחינת אלף, כי הבעל־תשובה צריך להיות בקי בהלכה, בקי ברצוא בקי בשוב, בחינת (תהלים קלט, ח): "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך" - אסק שמים זה בחינת נקדה העליונה שעל האלף, שהיא בחינת כסא דמתכסיא לעלא מגג שבאלף, בחינת 'במפלא ממך אל תדרש' וכו'. ואציעה שאול הנך - זה בחינת נקדה התחתונה, כי עקר התשובה על־ידי דמימה ושתיקה, בחינת (תהלים לז, ז): "דם לה' והתחולל לו", ועל־ידי הדמימה והשתיקה נעשה בחינת נקדה התחתונה. ועל־ידי התשובה שהוא בחינת כתר - נעשה בחינת נקדה העליונה. ועל־ידי הבושה, שמתביש כששומע בזיונו ושותק - שזה עקר התשובה כנ"ל, על־ידי זאת הבושה נעשה הוא"ו שבתוך האלף, שהיא בחינת רקיע כלליות הגונין, כי על־ידי הבושה נשתנה פניו לכמה גונין וכו', עין שם כל זה היטב [כי כאן נכתב שלא כסדר קצת].

וכלל הענין כלול בתמונת אלף, שהוא נקדה העליונה ונקדה התחתונה ווא"ו, והוא בחינת שלש מצות שנצטוו ישראל בכניסתן לארץ. 'להכרית זרעו של עמלק' - זה בחינת נקדה התחתונה בחינת יהושע, 'ולבנות בית הבחירה' - זה בחינת נקדה העליונה בחינת משה דעת, 'ולמנות מלך' - זה בחינת וא"ו שבתוך האלף, כי שלש מצות אלו הם בחינת התשובה, עין שם כל זה בסוף המאמר הנ"ל: