# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/625/62/4/

וזה בחינת שלש מצות של פורים - שמחה ומשתה וכו' ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאבינים; שמחה ומשתה - זה בחינת נקדה העליונה ששם מקור השמחה והחדוה, בחינת בתי גואי, שאין שם עצבות (חגיגה ה:) רק "עז וחדוה ושמחה", וזה בחינת משתה - בחינת שכרות של פורים, שצריך להשתכר עד דלא ידע וכו' (מגלה ז:). כי צריך לשמח ולהשתכר בפורים עד שיעלה לבחינת נקדה העליונה ששם הוא בחינת דלא ידע, בחינת (חגיגה יג.): 'במפלא ממך אל תדרש, במכסה ממך אל תחקר' וכו'. משלח מנות איש לרעהו - זה בחינת הוא"ו, כלליות הגונין, בחינת (ישעיה מט, ג): "ישראל אשר בך אתפאר" - שהם כלולים מגונין סגיאין, וצריכים בפורים לכלל זה בזה ולשלח מנות איש לרעהו, כדי שיכללו זה בזה, ואזי הגון שיש בכל אחד מישראל נכלל בחברו ונכללין הגונין זה בזה, בחינת הוא"ו כלליות הגונין כנ"ל. ומתנות לאבינים - זה בחינת נקדה התחתונה שהוא בחינת עני ואביון, וצריך להאיר בה על־ידי מתנות לאביונים - צדקה, כידוע.

וקריאת המגלה - שהוא בחינת אמתה של תורה, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (מגלה טז:), זה כלל כל השלש בחינות הנ"ל, כי התורה כלולה מכלם, ועל־ידי הדבור שמספרים הנס בקריאת המגלה, על־ידי זה נתקשרים ונכללים כל הבחינות הנ"ל, כי הדבור מקשר נקדה העליונה בנקדה התחתונה כנ"ל; ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.

כי התורה כלולה מכל השלש נקדות הנ"ל, כי התורה כלולה מבחינת משה ויהושע, שהם בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל־פה, כידוע, וזה בחינת נקדה העליונה ונקדה התחתונה. וזה בחינת (אבות א, א): 'משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע', כי נקדה העליונה מאירה בנקדה התחתונה, והתורה בעצמה היא בחינת וא"ו, כמובא במקום אחר (סימן א), כי הלוחות ארכן וא"ו וכו'.

וזה בחינת (במדבר יט, ד): "זאת התורה אדם", כי 'לית אדם בלא אלף', הינו שלש נקדות הנ"ל, כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל. וזה בחינת (איוב לג, לג): "החרש ואאלפך חכמה", כי על־ידי הדמימה והשתיקה בחינ ת "דם לה'", בחינת אין אסתר מגדת - על־ידי זה עקר התשובה, ומאיר נקדה העליונה בחינת חכמה ודעת ונשלם בחינת אלף, כנ"ל, וזהו "החרש ואאלפך חכמ"ה". והמגלה היא בחינת תורה, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (מגלה טז:) על פסוק (אסתר ט, ל): דברי שלום ואמת וכו':