# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/625/63/6/

וזה בחינת תקף הנס של חנכה, כי כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל בקשו להשכיחם תורתך וכו' - 'מלכות יון הרשעה' זה בחינת תאות ממון, ששם כל העבודה זרה, ומי שנופל לשם - קשה לו לצאת משם, כמו שכתוב בהמעשה של הבעל תפלה, ועל־כן נקראת זאת התאוה של ממון מלכות יון הרשעה, בחינת (תהלים סט, ג): "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד" וכו', כי כשנופלים, חס ושלום, לתאוה זאת של ממון - הוא בחינת 'טובע ביון מצולה ואין מעמד', כי אי אפשר לצאת משם, כנ"ל.

וזה בחינת ש בקשו להשכיח התורה לגמרי וגזרו שמד וכו', כי עקר שכחת התורה מרב בני ישראל הוא על־ידי תאות ממון, כאשר אנו רואין בחוש בהרבה בני אדם שבטלים מהתורה על־ידי טרדתם בממון - שרודפים אחר פרנסתם כל ימיהם ואינם עוסקים בתורה, עד ששוכחים אותה לגמרי, רחמנא לצלן. כמו שאנו רואין כמה אנשים שבימי נעוריהם היו בני תורה, והרבה שהיו מפלגים בלמוד בימי נעוריהם, ואחר־כך על־ידי שיצאו לשוק, נפלו, חס ושלום, לתאות ממון ונטרדו בפרנסתם, עד שבטלו את התורה עד ששכחו אותה לגמרי, ולא האמינו בה' שיוכל לפרנסם בסבה קלה, ולא קבעו עתים לתורה, כי נמשכו אחר תאות ממון, עד שנדמה להם שצריכין להתיגע כל ימיהם על הפרנסה, וזה וזה לא עלתה בידם.

וזה בחינת כל השמדות שגזרה מלכות יון הרשעה שהוא בחינת תאות ממון, כי כל השמדות וכל העבודה זרה תחובים בממון, כמו שמבאר בהתורה 'צוית צדק' (בסימן כג) על פסוק (דברים לז, כז): "ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד".

ומגדל התגברות והתפשטות תאות ממון שהוא בחינת מלכות יון הרשעה, כמעט שנשתכחה תורה מישראל, אך השם־יתברך עושה עמנו נסים ונפלאות גדולות בכל דור ודור, ונותן כח בהצדיקים אמתיים שבכל דור שיקבצו ויעלו כל הצדקות שישראל נותנין, ועל־ידי זה הם משברים ומבטלין תאות ממון מישראל, שלא תתפשט כל־כך, שלא תשתכח תורה מישראל, חס ושלום.

וזה בחינת שהיה הנס על־ידי הכהנים בית חשמונאי, כהנים הם בחינת כח הצדקה וחסד של ישראל, כי הכהן הוא איש החסד כי הוא מקבץ כל הצדקות של ישראל, כי צריכין לתן לו תרומות ומעשרות וכל מתנות כהנה שהם בחינת צדקה וחסד. ובכח זה הם משברין ומבטלין תאות ממון מישראל. וזה בחינת בית חשמונאי, בחינת (תהלים סח, לב): "יאתיו חשמנים מני מצרים", שהוא בחינת צדקה שמשברת תאות ממון, כי מצרים הוא בחינת תאות ממון כי היא מלאה גלולים ועבודה־זרה, שהם בחינת תאות ממון, וכמובן בהמעשה של הבעל־תפלה שרמזה בישעיה קפיטל ל"א (פסוק א) שהוא: "הוי הירדים מצרים לעזרה" וכו', עין שם. ומי שנוטל ממונו ונותן צדקה, זה בחינת "יאתיו חשמנים מני מצרים", שמתוך תאות ממון הוא מתגבר ומשבר תאותו ונותן ממונו לצדקה. נמצא, שהכהנים בית חשמונאי - זה בחינת כח הצדקה שישראל נותנים, ועל־ידי זה מכניעים ומבטלין בחינת מלכות יון הרשעה שהוא בחינת תאות ממון, כנ"ל: